תביעות כספיות, עיקול זמני וצו מניעה

חוב מסחרי שלא שולם גובים בתביעה כספית. כשהחוב עד 75,000 ₪ ויש עליו ראיה בכתב, אפשר לפנות ישירות להוצאה לפועל (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל). כשיש חשש שהחייב יבריח נכסים, מבקשים עיקול זמני יחד עם התביעה, ולפעמים עוד לפניה. בית המשפט נותן את הצו אם שוכנע שבלעדיו ביצוע פסק הדין יכבד באופן ממשי (תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). שלחו לנו את החוזה, החשבוניות וההתכתבות, ונבדוק באיזה מסלול לתבוע ואם אפשר לבקש סעד זמני.

הפניות מגיעות משני הכיוונים, מנושים וגם מעסקים שנתבעו:

• לקוח לא משלם חשבוניות כבר כמה חודשים ומפסיק לענות לטלפונים.

• חברה שחייבת לכם כסף מעבירה את הפעילות לחברה אחרת או מוכרת נכסים.

• עובד או ספק לשעבר משתמש במידע עסקי שלכם, ואתם צריכים צו שיעצור את השימוש עד פסק הדין.

• הוטל עיקול זמני על חשבון הבנק של החברה או על כספים שלקוחות חייבים לה, והפעילות נעצרה.

• הוגשה נגדכם תביעה כספית, והמועד להגשת כתב הגנה מתקרב.

• קיבלתם אזהרה מההוצאה לפועל על תביעה בסכום קצוב, ויש לכם טענות נגד החוב.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלות מ-1.1.2021, קובעות איך מתנהלת תביעה כספית ומתי בית המשפט נותן סעד זמני לפני פסק הדין.

באיזה מסלול מגישים תביעה כספית

• תביעה עד 75,000 ₪ מתנהלת בדיון מהיר (תקנה 78). מצרפים לכתב התביעה תצהיר ואת המסמכים (תקנה 79), וכתב ההגנה מוגש בתוך 45 יום.

• בתביעה רגילה כתב ההגנה מוגש בתוך 60 יום מהמצאת כתב התביעה (תקנה 9(ב)). נתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד עלול לקבל פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 130).

• בית משפט השלום דן בתביעות כספיות עד 2,500,000 ₪ ביום ההגשה (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט). מעל הסכום הזה התביעה מוגשת לבית המשפט המחוזי.

• תביעה על חוב שאינו מקרקעין מתיישנת בתוך שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות).

• בהוצאה לפועל מגישים תביעה על סכום קצוב רק אחרי שנשלחה לחייב התראה בדואר רשום ועברו 30 יום. החייב רשאי להתנגד בתוך 30 יום מהמצאת האזהרה, ואז התיק עובר לבית המשפט (סעיף 81א1). שיק או שטר חוב מגישים לביצוע ישירות (סעיף 81א).

על תביעה שעילתה הפרת חוזה, ועל התרופות שהחוק נותן, כתבנו בעמוד הפרת חוזה וסכסוכים חוזיים מסחריים.

עיקול זמני

עיקול זמני מקפיא נכסים של הנתבע עד סוף ההליך, כדי שיהיה ממה לגבות אם תזכו. הוא יכול לחול על נכסים שאצל הנתבע או אצל מחזיק, למשל בנק או לקוח שחייב לו כסף (תקנה 103(א)).

• התנאים: ראיות מספיקות לכאורה לעילת התביעה (תקנה 95(ב)), וחשש סביר שבלי הצו ביצוע פסק הדין יכבד באופן ממשי (תקנה 103(א)). בית המשפט שוקל גם את מאזן הנזקים, אם יש סעד שפוגע פחות, ואם המבקש השתהה (תקנה 95(ד)).

• הבקשה נדונה ככלל במעמד צד אחד, בלי שהנתבע יודע עליה מראש (תקנה 97(ג)). את הצו מוסרים לו במסירה אישית בתוך שלושה ימים (תקנה 97(ד)), ואחרת הצו פוקע (תקנה 100(2)).

• המבקש חותם על התחייבות עצמית לפצות על נזק שייגרם מהצו, ומפקיד ערובה שבית המשפט קובע. הצו נכנס לתוקף רק אחרי ההפקדה (תקנה 96).

• אפשר לבקש עיקול עוד לפני הגשת התביעה, בתנאי שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים (תקנות 95(ג) ו-100(3)).

• המחזיק משיב לבית המשפט בתוך 30 יום אם הנכסים נמצאים אצלו (תקנה 104(א)). הנתבע והמחזיק רשאים לבקש לבטל את הצו בתוך 30 יום מהמצאתו, והדיון נקבע בתוך 14 יום מהגשת הבקשה (תקנה 97(ו)).

צו מניעה זמני ועיכוב יציאה מהארץ

צו מניעה זמני מורה לנתבע להימנע מפעולה, או להפסיק אותה, עד ההכרעה (תקנה 109). התנאי דומה לזה של העיקול, אבל ככלל הבקשה נדונה במעמד שני הצדדים. כשבית המשפט נותן צו ארעי במעמד צד אחד, הוא קובע דיון בתוך 14 יום לכל המאוחר (תקנה 97(ה)). התקנות מאפשרות גם, בתנאים נפרדים, למנות כונס נכסים זמני ולעכב יציאה של נתבע מהארץ.

עיקול שמטילה רשות המסים על חוב מס הוא הליך מנהלי אחר, שנעשה בלי בית משפט. עליו כתבנו בעמוד עיקולים והליכי גבייה של רשות המסים.

1. אוספים את הראיות לחוב: החוזה או ההזמנה, החשבוניות, אישורי המסירה וההתכתבות. מחשבים את הקרן, הריבית וההצמדה, ובודקים מתי נולדה העילה.

2. בודקים מה יש לחייב ואיפה: חשבונות, נכסים ולקוחות שחייבים לו. בבקשה לעיקול צריך להראות חשש מוחשי, ולכן מתעדים כל סימן להעברת נכסים.

3. בוחרים מסלול: הוצאה לפועל, דיון מהיר או תביעה רגילה, לפי הסכום ולפי השאלה אם החייב צפוי לחלוק על החוב.

4. מגישים כתב תביעה, וכשיש חשש להברחה, בקשה לעיקול זמני עם תצהיר, התחייבות עצמית וערובה.

5. אחרי פסק הדין העיקול הזמני נשאר עד שפסק הדין מבוצע (תקנה 106), והגבייה ממשיכה בהוצאה לפועל (תקנה 107).

כשהעיקול הוטל עליכם, הבדיקה הראשונה היא המועד לבקשת ביטול. בבקשה מראים שהחשש לא מוכח או שהתביעה חלשה, ואפשר להציע ערובה במקום הנכס המעוקל (תקנה 103(ב)).

בתביעות ובבקשות לסעד זמני מטפל עו"ד אלחנן וייס. לפני שהצטרף למשרד שימש פרקליט במחלקה הפיסקלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). מלבד תיקי מס ייצג גם בהליכים מנהליים ובתיקי נזיקין, טיפל במאות תיקים והופיע בבתי משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. במשך שבע שנים עבד גם כמבקר תביעות בחברת ביטוח גדולה, כך שהוא מכיר את הבדיקה של תביעה כספית גם מצד מי שמחליט אם לשלם.

כשהחוב נובע מעסקה שיש בה מחלוקת על מס, למשל שיפוי על שומה, ראו גם סכסוכי מס בין צדדים לעסקה. שותפים שחלוקים על כספי החברה ימצאו מידע בעמוד סכסוכי שותפים ובעלי מניות, ושאר הנושאים בעמוד ליטיגציה אזרחית ומסחרית.