סכסוכי מס בין צדדים לעסקה

סכסוך מס בין צדדים לעסקה מתחיל בדרך כלל אחרי שהעסקה נסגרה: מגיעה שומה, דרישת היטל השבחה או חשבונית עם מע"מ, וכל צד מפנה לסעיף אחר בחוזה. החוק קובע מי חייב במס כלפי הרשות, למשל המוכר במס שבח (סעיף 15(א) לחוק מיסוי מקרקעין), והחוזה קובע מי מממן אותו בפועל. כשהחוזה שותק, הפסיקה משלימה את החסר. שלחו לנו את החוזה ואת הדרישה שקיבלתם, ונבדוק מה הסעיף קובע ומה אפשר לדרוש מהצד השני.

רוב הפניות מגיעות כשאחד הצדדים כבר קיבל דרישת תשלום מרשות המסים או מהוועדה המקומית:

• קניתם מניות של חברה, ואחרי ההשלמה היא קיבלה שומת מס הכנסה או מע"מ על שנים שלפני הרכישה.

• מכרתם עסק או מניות, והקונה מודיע שהוא מקזז מהתמורה סכום של שומה שעוד לא הפכה לסופית.

• הוועדה המקומית דרשה היטל השבחה לפני רישום הנכס, והקונה והמוכר חלוקים מי מהם צריך לשלם.

• התחייבתם בחוזה לשלם את מס השבח במקום המוכר, והשומה יצאה גבוהה בהרבה מהערכה שעליה סגרתם את המחיר.

• ספק דורש מע"מ על מחיר שסוכם בלי שנכתב "בתוספת מע"מ", או מסרב להוציא חשבונית מס.

• מנהל מע"מ קבע שעסקה שדווחה כפטורה חייבת במס, והמוכר מבקש לגבות את המס מהקונה.

החוק קובע מי חייב לשלם את המס לרשות, והחוזה יכול להעביר את הנטל הכלכלי לצד השני. ההעברה מחייבת את הצדדים זה כלפי זה, אבל מול רשות המסים החייב נשאר מי שהחוק קובע. לכן הנוסח של הסעיף מכריע, במיוחד בחוזים חדשים: בחוזה עסקי שנחתם מ-7.1.2026 ואין בו הוראה אחרת על אופן הפרשנות, בית המשפט יפרש אותו לפי לשונו בלבד, אלא אם הלשון מובילה לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או לסתירה בין הוראות החוזה (סעיף 25(א)(2) לחוק החוזים (חלק כללי), כנוסחו בתיקון מס' 3). על הפרת חוזה בכלל, ועל התרופות שהחוק נותן, כתבנו בעמוד הפרת חוזה וסכסוכים חוזיים מסחריים.

שיפוי מס בעסקת מניות או מכירת עסק

החברה שנמכרת ממשיכה לשאת בחובות המס שלה גם על השנים שלפני העסקה. לכן הסכם רכישה כולל בדרך כלל סעיף שבו המוכרים מתחייבים לשפות את הקונה על מס של התקופה שלפני ההשלמה. המחלוקות נוגעות כמעט תמיד לפרטים:

• איזו תקופה מכוסה. פקיד השומה רשאי לבדוק דוח מס הכנסה בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש (סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה), ומנהל מע"מ רשאי להוציא שומה בתוך חמש שנים מהגשת הדוח (סעיף 77(ב) לחוק מע"מ). סעיף שיפוי שפוקע מוקדם יותר משאיר חלק מהתקופה בלי כיסוי.

• מתי קמה החובה לשלם: כשיוצאת שומה, כשהיא הופכת לסופית או כשהחברה משלמת בפועל.

• מי מנהל את ההשגה והערעור מול רשות המסים, ומה קורה כשהקונה חותם על הסכם שומה בלי שהמוכרים הסכימו.

• תקרת השיפוי, והכסף שהושאר בנאמנות כבטוחה ומתי הוא משתחרר.

כשהשומה עצמה שנויה במחלוקת, ההליך מולה מתנהל בנפרד, בהשגה ובערעור, כמו שתיארנו בעמוד השגה וערעור על שומת מס הכנסה. מחלוקת בין בעלי המניות עצמם, למשל על חלוקת הנטל ביניהם, שייכת לעמוד סכסוכי שותפים ובעלי מניות.

מס שבח, מס רכישה והיטל השבחה

לפי חוק מיסוי מקרקעין, מס השבח מוטל על המוכר (סעיף 15(א)) ומס הרכישה על הקונה (סעיף 9(א)). כשהתמורה בכסף, הקונה גם חייב להעביר לרשות המסים מקדמה על חשבון מס השבח של המוכר, 7.5% מהתמורה, או 15% כשהמוכר אינו חברה ורכש את הזכות לפני 7.11.2001 (סעיף 15(ב)), ומועדי התשלום בחוזה צריכים להתאים לה. כשנקבע בחוזה שהקונה ישלם את מס השבח, המנהל רשאי לחשב את שווי המכירה בגילום מלא, כלומר להוסיף לתמורה את המס שהמוכר היה משלם (סעיף 17(ד)), ולכן הקונה משלם יותר מהמס שחושב על התמורה החוזית.

היטל השבחה משלם בעל המקרקעין, או החוכר לדורות, לא יאוחר מהמועד שבו מימש את הזכויות, ומכירה היא מימוש (סעיפים 1, 2 ו-7 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה). התוכנית יכולה להיות מאושרת שנים לפני המכירה, ולכן חוזה מכר צריך לקבוע במפורש מי משלם היטל על תוכניות שאושרו עד החתימה ומי על תוכניות שיאושרו אחריה. את חישוב המס עצמו הסברנו בעמוד מס שבח ומס רכישה.

מע"מ בחשבונית בין ספק ללקוח

מחיר שסוכם בלי לציין אם הוא כולל מע"מ נחשב מחיר שכולל מע"מ. כך פסק בית המשפט העליון בע"א 1113/09 כהן נ' המשביר לצרכן החדש (27.1.2011), והוסיף שהחזקה ניתנת לסתירה אם הנסיבות מראות שהצדדים התכוונו אחרת. ספק שלא כתב "בתוספת מע"מ" יתקשה אפוא לגבות את המס בנפרד. בכיוון ההפוך, עוסק חייב להוציא חשבונית על כל עסקה (סעיף 45 לחוק מע"מ) בתוך 14 יום ממועד החיוב במס (סעיף 46), ולקוח שלא קיבל חשבונית מס לא יכול לנכות את מס התשומות (סעיף 38). כשמנהל מע"מ מוציא לספק שומה, המחלוקת מולו מתנהלת בהשגה על שומת מע"מ, ובמקביל בודקים מה החוזה מאפשר לגבות מהלקוח.

1. אתם מביאים את החוזה ונספחיו, את ההתכתבות מהמשא ומתן ואת הדרישה שהגיעה: שומה, דרישת היטל או חשבונית. בודקים מה הסעיף קובע, ומה החוק קובע כשאין סעיף.

2. בודקים את הדרישה עצמה. שומה או היטל שהוקטנו מול הרשות מקטינים גם את הוויכוח בין הצדדים, ולכן לא מחכים עם ההשגה או הערר עד שהוויכוח יוכרע.

3. פונים לצד השני במכתב מנומק, עם החישוב וההפניה לסעיף, ומציעים מנגנון ביניים כמו הפקדה בנאמנות עד שהשומה תהפוך לסופית.

4. אם אין הסכמה, מגישים תביעה לשיפוי או תביעה כספית, ואם יש חשש שהכסף ייעלם, גם בקשה לעיקול זמני כפי שמתואר בעמוד תביעות כספיות, עיקול זמני וצו מניעה. כשיש בחוזה תניית בוררות, המחלוקת בין הצדדים מתבררת לפני הבורר.

5. בסיום מתאמים את התשלום לרשות עם ההעברה בין הצדדים, כדי שאף אחד לא ישלם פעמיים ושהחזרי מס יגיעו למי שנשא בו.

בסכסוכי מס בין צדדים מטפל עו"ד אלחנן וייס. לפני שהצטרף למשרד שימש פרקליט במחלקה הפיסקלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), ושם ייצג את המדינה בערעורים ובהליכים אזרחיים שהגישו נישומים נגד רשויות המס. הוא טיפל במאות תיקים והופיע בבתי משפט השלום ובבית המשפט המחוזי.

בתיק כזה קוראים את החוזה ואת השומה יחד: הסעיף קובע מי משלם, והשומה קובעת כמה. שאר הנושאים בתחום מרוכזים בעמוד ליטיגציה אזרחית ומסחרית.