הגנה מפני תובענות ייצוגיות בענייני מס וצרכנות

תובענה ייצוגית נגד עסק מתחילה בבקשה לאישור, ובית המשפט מכריע בה לפי ארבעת התנאים שבסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לפי תקנה 2(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, למשיב יש 90 ימים מהמצאת הבקשה להגיש תשובה עם תצהיר, אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר. על התשובה הזו נשענת ההחלטה אם התיק יתנהל בשם קבוצה שלמה של לקוחות. שלחו לנו את הבקשה שהומצאה לכם, ונבדוק את העילה, את הגדרת הקבוצה ואת שאלת המס שבבסיס הטענה.

רוב הפניות מגיעות אחרי שהומצאה לעסק בקשה לאישור, או לפני כן, כשמגיע מכתב דרישה:

• לקוח טוען שגביתם מע"מ בשיעור מלא על שירות שחל עליו מע"מ בשיעור אפס, למשל שירות שניתן בחו"ל.

• הבקשה עוסקת במס שגביתם לפי הנחיה של רשות המסים והעברתם לה.

• הטענה היא שהמחיר שפרסמתם לא כלל מע"מ או תשלום נלווה. על החובות עצמן כתבנו בעמוד הגנת הצרכן לעסקים.

• הגיע מכתב מעורך דין שמציע להסדיר את העניין לפני שתוגש בקשה לאישור.

• הוגשה נגדכם בקשה שנייה באותו נושא, בזמן שהבקשה הקודמת עדיין תלויה.

• המבקש מציע הסדר פשרה או הסתלקות, ואתם רוצים לדעת מה בית המשפט יבדוק לפני שיאשר.

מחלוקת על נטל המס בין שני עסקים, למשל ספק ולקוח עסקי, אינה תובענה ייצוגית. עליה כתבנו בעמוד סכסוכי מס בין צדדים לעסקה.

תובענה ייצוגית אפשר להגיש רק בעניין שמופיע בתוספת השנייה לחוק או בעניין שחוק אחר התיר במפורש (סעיף 3(א)). לעסקים רלוונטיים בעיקר שני פרטים:

• פרט 1: תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא.

• פרט 11: תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.

ארבעת התנאים לאישור

בית המשפט בודק אם הבקשה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט שמשותפות לכל חברי הקבוצה, ואם יש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם. הוא בודק גם אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, ואם עניין הקבוצה ינוהל בדרך הולמת ובתום לב (סעיף 8(א)). בנוסף, המבקש צריך עילה אישית משלו (סעיף 4(א)(1)). בתשובה לבקשה עונים על כל אחד מהתנאים בנפרד.

כשהנתבע הוא רשות המסים

לרשות יש הגנות מיוחדות בתביעת השבה. הבקשה נגדה מוגשת לבית משפט לעניינים מינהליים (סעיף 5(ב)(2)). אם הודיעה שתחדל מהגבייה והוכח שחדלה עד תום 90 ימים מהגשת הבקשה, או עד מועד מאוחר יותר שבית המשפט קבע, התובענה לא תאושר (סעיף 9). גם כשהיא מאושרת, ההשבה מוגבלת ל-24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה (סעיף 21). ההגנות האלה נתונות לרשות בלבד, ולא לעסק שגבה את המס בפועל.

כשהנתבע הוא העסק שגבה את המס

בע"א 7115/14 סירוגה-ברניר נ' סלקום ישראל, שניתן ב-3.7.2017, דן בית המשפט העליון בבקשות נגד חברות הסלולר על מע"מ בשיעור מלא בשירותים שניתנו בחו"ל. החברות טענו שגבו את המס לפי הנחיות רשות המסים, והרשות הודיעה שתחדל מהגבייה בחלק מהשירותים. העליון קבע שהודעת החדילה של הרשות אינה חוסמת את ההליך הייצוגי נגד החברות, והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי. מצד שני נקבע שההגנות של הרשות הן דיוניות, ולכן העסק שנתבע רשאי, אם יש לו עילה, לחזור אל המדינה בתביעת השתתפות או שיפוי, בהודעת צד שלישי או בתביעה נפרדת.

שאלת המס יכולה גם להכריע את ההליך לטובת מי שגבה את המס. בת"צ 53101-06-16 שלי נ' רשות המסים (מחוזי תל אביב, 22.9.2019) נדחתה בקשה נגד הרשות שטענה שאין לגבות מע"מ על דמי ביטול עסקה, כי בית המשפט קבע שדמי הביטול הם תמורה בעד שירות של העוסק וחייבים במע"מ. לכן לפני שמתווכחים על הדין הייצוגי בודקים את דין המס עצמו.

פשרה, הסתלקות ופיצויים

כל הסדר פשרה טעון אישור בית המשפט. ההודעה עליו מתפרסמת, וחברי הקבוצה והיועץ המשפטי לממשלה יכולים להתנגד בתוך 45 ימים (סעיף 18). גם מבקש שמסתלק מהבקשה ומקבל טובת הנאה מהנתבע צריך אישור (סעיף 16(א)). בפסק הדין עצמו אין פיצויים לדוגמה ואין פיצויים בלי הוכחת נזק, למעט בתביעות לפי פרט 9 שבתוספת (סעיף 20(ה)). בית המשפט גם רשאי להתחשב בפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע כשהוא קובע את גובה הפיצוי ואת אופן תשלומו (סעיף 20(ד)(2)).

1. קוראים את הבקשה ובודקים בפנקס התובענות הייצוגיות אם תלויה בקשה קודמת באותו נושא. אם כן, אפשר לבקש להעביר את הדיון לבית המשפט שדן בה או לאחד את ההליכים (סעיף 7).

2. בודקים את העילה האישית של המבקש, את הגדרת הקבוצה ואם העניין בכלל נכלל בתוספת השנייה.

3. בבקשה שנוגעת למס בודקים איך חושב המע"מ, איך דווח והאם הועבר לרשות המסים לפי הנחיה שלה. מכאן נגזרת ההחלטה אם לבקש לשלוח הודעת צד שלישי למדינה.

4. מגישים תשובה מנומקת עם תצהיר בתוך 90 ימים. למבקש יש 30 ימים להשיב לה (תקנה 2(ד)).

5. כשנכון להגיע לפשרה, מנסחים הסדר שבית המשפט יוכל לאשר ומתקנים את הנוהג בעסק להמשך.

בתובענות ייצוגיות מטפל עו"ד אלחנן וייס. לפני שהצטרף למשרד שימש פרקליט במחלקה הפיסקלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), ושם ייצג את המדינה בערעורים ובהליכים אזרחיים שהגישו נישומים נגד רשויות המס. הוא טיפל במאות תיקים והופיע בבתי משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. בבקשה לאישור שנשענת על טענת מס, הניסיון הזה מאפשר לבחון את שאלת המס עצמה לצד הדין הייצוגי.

שאר תחומי הליטיגציה של המשרד מרוכזים בעמוד ליטיגציה אזרחית ומסחרית.