עורך דין מכס

עורך דין מכס מייצג יבואנים ויצואנים במחלוקות עם המכס: סחורה שעוכבה או נתפסה, דרישת תשלום על יבוא משנים קודמות, סיווג או ערך שהמכס לא קיבל, ופטור לפי הסכם סחר שנשלל. המועדים במחלוקות האלה קצרים. מי ששילם מכס "אגב מחאה" כדי לשחרר סחורה צריך להגיש תביעה להחזר בתוך 3 חודשים מיום התשלום (סעיף 154 לפקודת המכס).

בתחום מטפל עו"ד אודי אסא, שעבד בשנים 2011 עד 2022 במחלקה המשפטית של אגף המכס ומע"מ בהנהלת רשות המסים. שלחו לנו את הודעת המכס ואת הצהרת היבוא, או התקשרו ל-03-7705682.

כשהמכס כבר פעל נגד משלוח או נגד היבואן, או עומד לפעול. אלה מצבים טיפוסיים:

• המכולה עוכבה בנמל לבדיקת ערך, והמכס דורש הוכחות למחיר ששילמתם לספק.

• קיבלתם דרישת תשלום (גירעון) על יבוא משנים קודמות, אחרי שהמכס שינה את פרט המכס או את ערך הטובין.

• המכס מעכב משלוח חדש עד שתשלמו חוב על משלוח קודם.

• קיבלתם הודעת תפיסה בחשד להצהרה כוזבת או לזיוף סימן מסחר.

• הפטור ממכס לפי הסכם סחר נשלל, כי תעודת המקור לא אומתה במדינת היצוא.

• ייצאתם טובין שיובאו, או מוצרים שיוצרו מחומרי גלם מיובאים, ואתם רוצים לקבל בחזרה את המכס ששולם.

• זומנתם לחקירה במכס, או שהוצע לכם לסיים את העניין בכופר.

בתחום המכס אנחנו מטפלים בחמישה נושאים עיקריים, ולכל אחד מהם יש דף מפורט.

סיווג טובין והערכת ערך

הסיווג בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017 קובע את שיעור המכס ואת שיעור מס הקנייה, וגם אילו רישיונות ותקנים נדרשים ביבוא. הערך נקבע לפי סעיפים 130 עד 133 לפקודת המכס. השיטה הראשונה היא ערך העסקה: המחיר ששולם או שיש לשלם לספק, בתוספת ההוצאות והסכומים שמפורטים בסעיף 133. רק כשאי אפשר לקבוע ערך עסקה עוברים לשיטות האחרות, לפי הסדר שבחוק. הפירוט בדף סיווג טובין והערכת מכס.

שחרור טובין תפוסים

טובין שנתפסו נחשבים מוחרמים אם בעליהם לא הודיע למכס בכתב, בתוך חודש מיום התפיסה, שהוא תובע אותם (סעיף 190 לפקודה). לסוגי טובין מסוימים המנהל רשאי לקצר את המועד ל-7 ימים. המכס רשאי למסור את התפוס לבעליו תמורת ערובה לתשלום שוויו (סעיף 191), ורשאי לדרוש ממנו להגיש תובענה להחזרת התפוס בתוך חודשיים (סעיף 192). הפירוט בדף שחרור טובין תפוסים.

הישבון ופטורים

הישבון הוא החזר של מכס ששולם ביבוא. טובין שיובאו (למעט טובין בצובר) ויוצאו בתוך 6 חודשים מיום שיצאו מפיקוח המכס, בלי שנעשה בהם שימוש בישראל, מזכים בהישבון של מלוא המכס לפי סעיף 156 לפקודה. שימוש שרק גילה פגם בטובין לא פוגע בזכות, והמנהל רשאי להאריך את התקופה עד 3 שנים. סעיף 160 עוסק בהישבון על טובין שעבר בהם תהליך ייצור, למשל חומרי גלם שהפכו למוצר שיוצא. הפירוט בדף תביעות הישבון ופטורים ממכס.

מס קנייה ובלו

מס קנייה מוטל לפי חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952, על יבוא ועל ייצור מקומי של טובין שנקבעו בצו, ובהם משקאות משכרים, טבק, רכב מנועי וחלקי רכב. על דלק שמיוצר בישראל חל חוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958. זה מס אחר ממס הרכישה שמשלמים בקניית נכס מקרקעין, שבו עוסק הדף מס שבח ומס רכישה. הפירוט על מס קנייה בדף מס קנייה ובלו.

כללי מקור והסכמי סחר

פטור ממכס או הפחתה לפי הסכם סחר ניתנים רק לטובין שעומדים בכללי המקור של ההסכם, וכשמוצג מסמך מקור תקין, כמו תעודת EUR.1 או הצהרת מקור על החשבונית. המכס רשאי לשלוח את המסמך לאימות אצל רשות המכס במדינת היצוא. אם המקור לא אומת, הפטור נשלל ונשלחת דרישת תשלום על ההפרש. הפירוט בדף כללי מקור והסכמי סחר.

שני מועדים קובעים ברוב המחלוקות: 3 חודשים לתביעה אחרי תשלום אגב מחאה, ו-5 שנים שבהן המכס יכול לדרוש מס שלא שולם. אלה הכללים:

• סעיף 154 לפקודת המכס מאפשר לשלם את הסכום שהמכס דורש "אגב מחאה" ולשחרר את הסחורה גם כשיש מחלוקת על הסכום, על השיעור או על עצם החבות במכס. לפני התשלום כותבים בהצהרת היבוא את המילים "שולם אגב מחאה", ובעל הטובין או סוכנו חותם עליהן. מיום התשלום יש 3 חודשים להגיש תובענה נגד המדינה להחזר. בלי המילים בהצהרה, או אחרי 3 חודשים, הדרך הזו נסגרת.

• לפי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, המכס יכול לדרוש מס שלא שולם על טובין שיובאו בתוך 5 שנים מהיום שבו נוצר החסר. כשהחסר נבע מידיעה לא נכונה שמסר היבואן, והוא לא הוכיח שפעל בתום לב, הדרישה אפשרית גם אחרי 5 שנים.

• אותו חוק מאפשר לעכב טובין של יבואן עד שישלם חסר, גם כשהחסר נוגע לטובין אחרים (סעיף 4).

• החזר של מכס ששולם ביתר מבקשים בתוך אותן 5 שנים. אם הטובין כבר נמכרו, צריך להוכיח שהסכום העודף לא נכלל במחיר שהקונה שילם (סעיף 6).

• מ-1.1.2025 נכנס בהדרגה מסלול התקינה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". חוק התקנים אימץ יותר מ-40 אסדרות אירופיות, ומוצר שעומד באסדרה כזו אפשר לשחרר על סמך הצהרת יבואן. האחריות לנכונות ההצהרה, ולמסמכים שצריך להחזיק לכל משלוח, מוטלת על היבואן.

• חשד לעבירה על פקודת המכס יכול להסתיים בכופר כסף לפי סעיף 231 לפקודה במקום כתב אישום, אבל גם אז המכס רשאי לחלט טובין שהיו צפויים לחילוט. ההליך מוסבר בדף הליכי כופר וקנסות מנהליים.

תיק מכס מתחיל בבדיקת מועדים, ורק אחריה עוברים לגוף המחלוקת.

1. אתם שולחים את המסמכים: הודעת המכס (דרישת תשלום, הודעת עיכוב או הודעת תפיסה), הצהרת היבוא, חשבון הספק ושטר המטען. אם יש, גם תעודת מקור ומסמכי תקינה.

2. אנחנו בודקים אילו מועדים כבר רצים, למשל חודש מיום התפיסה להודעה על תביעת התפוס, או 3 חודשים מתשלום אגב מחאה. מה שדחוף מוגש קודם.

3. שחרור הסחורה. כשהמחלוקת היא על הסכום, בודקים תשלום אגב מחאה. כשהטובין נתפסו, מבקשים מהמכס לשחרר אותם תמורת ערובה. ההחלטה על הערובה היא של המכס.

4. עמדה בכתב לגוף העניין. במחלוקת סיווג היא נשענת על צו התעריף, ובמחלוקת ערך על סעיפים 130 עד 133 לפקודה. העמדה מוגשת ליחידה במכס שהוציאה את הדרישה, ואם צריך מבקשים פגישה.

5. אם אין הסכמה, מגישים תובענה לבית המשפט: תביעת החזר לפי סעיף 154 או תובענה להחזרת תפוס. בתיק פלילי הייצוג מתחיל כבר בשלב החקירה.

את תחום המכס, יבוא ויצוא מוביל עו"ד אהוד (אודי) אסא. בשנים 2011 עד 2022 עבד במחלקה המשפטית (אזרחי) של אגף המכס ומע"מ בהנהלת רשות המסים. הוא כתב שם חוות דעת בתחום המיסוי העקיף ושימש רפרנט משפטי לבתי מכס ולתחנות מע"מ. ב-2023 היה דירקטור במחלקת המסים העקיפים ב-KPMG סומך חייקין. הוא חבר בוועדת מע"מ ומכס של לשכת עורכי הדין.