עורך דין קריפטו

עורך דין קריפטו מלווה משקיעים וסוחרים מול רשות המסים ומול הבנק. לפי חוזר מס הכנסה 05/2018, מטבע וירטואלי הוא נכס, ולכן כל מכירה או המרה שלו היא אירוע מס. כשתמורת המכירה מגיעה לבנק בישראל, מחלקת הציות מבקשת לדעת מאיפה הגיע הכסף. אצלנו מוביל את התחום עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, כך שחישוב המס ותיק מקור הכספים נבנים יחד. שלחו לנו את קובצי העסקאות מהבורסות, ונבדוק מה צריך לדווח ומה הבנק עשוי לבקש.

רוב הפניות מגיעות ברגע שהכסף צריך לצאת מהבורסה, או כשמגיע מכתב:

• מכרתם מטבעות בבורסה בחו"ל, והבנק בישראל עיכב את ההעברה וביקש מסמכים על מקור הכספים.

• הבנק סירב לקבל את הכספים, או סירב לפתוח לכם חשבון לצורך ההעברה.

• החלפתם בין מטבעות במשך כמה שנים, ואתם לא יודעים איך לחשב את המס על כל החלפה.

• יש לכם רווחים משנים קודמות שלא דווחו, ונוהל הגילוי מרצון כבר הסתיים.

• קיבלתם מרשות המסים דרישה למסמכים או הזמנה לדיון על פעילות בקריפטו.

• המשטרה תפסה ארנק חומרה, טלפון או מחשב שיש בו גישה למטבעות.

• היקף המסחר שלכם גדל, ואתם רוצים לדעת אם רשות המסים תראה בו עסק.

תיק קריפטו נוגע בדרך כלל לשני גופים: רשות המסים, שקובעת כמה מס משלמים, והבנק, שמחליט אם לקבל את הכסף. כשיש שנים שלא דווחו, נוספת גם שאלת החשיפה הפלילית.

מס על רווחי קריפטו

חוזר מס הכנסה 05/2018 קובע שמטבע וירטואלי הוא נכס ולא מטבע. מכירה, המרה במטבע וירטואלי אחר ותשלום במטבע הם אירועי מס. משקיע פרטי משלם מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי. מי שהכנסתו החייבת ב-2026 עולה על 721,560 ₪ משלם גם מס יסף של 3% על החלק שמעל הסכום הזה, ועוד 2% על הכנסה ממקורות הוניים שעולה עליו (סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה). כשהפעילות מגיעה לכדי עסק, הרווח ממוסה לפי מדרגות המס, עד 50% כולל מס יסף, ולעניין מע"מ העסק מסווג כ"מוסד כספי". הפירוט בעמוד מס על קריפטו וביטקוין.

הבנק ומקור הכספים

בנק שמקבל כספים מנותן שירותי קריפטו פועל לפי צו איסור הלבנת הון לתאגידים בנקאיים ולפי הוראת ניהול בנקאי תקין 411 של בנק ישראל. היום, כשההעברות מנותני שירותי קריפטו לחשבון עולות על 100 אלף ₪ בשנה, הבנק חייב לבדוק את מקור הכספים ואת נתיב המטבע. אין דרך לחייב בנק מראש לקבל העברה. על סירוב לא מנומק אפשר להתלונן אצל נציב תלונות הציבור של הבנק, ואחר כך ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים. מה נכנס לתיק שמוגש לבנק מוסבר בעמוד הוכחת מקור כספי קריפטו מול הבנק.

שנים שלא דווחו

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים הסתיים ב-31.8.2026, ועד אוקטובר 2026 לא פורסם נוהל חדש. אפשר עדיין לדווח ולשלם את המס עם הפרשי הצמדה וריבית, אבל בלי ההגנה מהליך פלילי שהנוהל נתן. לכן קודם בודקים את החשיפה, בחיסיון עורך דין-לקוח, ורק אחר כך פונים לרשות. האפשרויות מפורטות בעמוד גילוי מרצון בקריפטו: מה עושים עם רווחים שלא דווחו.

ארבעה עדכונים משפיעים היום על מי שמחזיק כספי קריפטו:

• נוהל הגילוי מרצון (הוראת שעה) הסתיים ב-31.8.2026. לפי הודעת רשות המסים מ-7.9.2026, 203 מהבקשות שהוגשו בו עסקו בנכסים דיגיטליים, בהון מוצהר של כ-482.5 מיליון ₪.

• לפי הודעת רשות המסים מאוגוסט 2026, נוהל הוראת השעה לתשלום מס על רווחי קריפטו לחשבון הרשות בבנק ישראל (טופס 909) הוארך עד 31.12.2027. הוא חל על יחידים בלבד, ורק אם בנק ישראלי אחד לפחות סירב לקבל את הכספים.

• באוקטובר 2026 פרסם בנק ישראל נוסח סופי לתיקון הוראה 411, שייכנס לתוקף ב-1.5.2027. רף 100 אלף ₪ מתבטל, והבדיקה תיקבע לפי רמת הסיכון. בכספים מגופים מפוקחים הבנק יוכל להסתפק בבדיקה מצומצמת, אבל ההקלות לא מבטיחות שכל הפקדה תאושר.

• בנובמבר 2024 הודיעה ישראל על מחויבות לאמץ את CARF, מודל ה-OECD לחילופי מידע אוטומטיים על נכסים דיגיטליים, החל מ-2027.

1. פגישה ראשונה בחיסיון. אתם מספרים באילו בורסות וארנקים פעלתם, באילו שנים ומה דווח עד היום. כדאי להביא קובצי עסקאות, כתובות ארנקים ודוחות שנתיים שהוגשו.

2. משחזרים את נתיב המטבע: מאיפה הגיע הכסף שבו קניתם, דרך ההמרות וההעברות בין ארנקים, ועד המכירה. התנועות בבלוקצ'יין ציבוריות, ולכן אפשר להתאים אותן לקובצי הבורסות.

3. מחשבים את המס לכל שנה, בודקים אם הפעילות היא השקעה או עסק, ומקזזים הפסדים לפי סעיף 92 לפקודה.

4. מגישים דוחות או דוחות מתקנים, או פונים לפקיד השומה להסכם שומה. כשבנק סירב לקבל את הכספים, בודקים את מסלול טופס 909.

5. מגישים לבנק את תיק מקור הכספים ומשיבים לשאלות של מחלקת הציות. אם הבקשה נדחית בלי נימוק, ממשיכים לתלונה.

את התחום מוביל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, מייסד המשרד, יחד עם צוות משרדו. הוא רואה חשבון מ-2000 ועורך דין מ-2008, ושימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים. בתיק קריפטו החישוב והטענה המשפטית תלויים זה בזה: אותו שחזור עסקאות משמש לדוח לרשות המסים ולתיק שמוגש לבנק, ולכן עדיף ששניהם ייבנו אצל אותו אדם.