עורך דין מע"מ

עורך דין מע"מ מייצג עסקים מול מנהל מע"מ ובבתי המשפט: בביקורת, בהשגה על שומה, בערעור לבית המשפט המחוזי, בהחזר שעוכב ובבדיקת עסקה לפני שמבצעים אותה. במשרדנו מוביל את התחום עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, ששימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ בהנהלת רשות המסים.

המועד הראשון שצריך לזכור: השגה על הודעת שומה מגישים בתוך 30 יום (סעיף 82(א) לחוק מע"מ). שלחו לנו את הודעת השומה או את מכתב המפקח, ונבדוק איתכם מה המועד הקרוב ומה האפשרויות.

בדרך כלל כשמגיע מכתב מרשות המסים, אבל עדיף לפני כן. אלה המצבים שבהם לקוחות פונים אלינו:

• קיבלתם הודעת שומה לפי סעיף 77 לחוק, שבה המפקח קבע את המס "לפי מיטב שפיטתו" ולא לפי הדוחות שהגשתם.

• המפקח הודיע בכתב שהוא בודק נושא מסוים בדוחות, למשל ניכוי מס תשומות על הוצאות לרווחת עובדים. הודעה כזו באה לפני שומה חלקית לפי סעיף 77(ד). מה עושים בשלב הזה מוסבר בדף ליווי בביקורת מע"מ וביקורת ניכויים.

• נמסרה לכם החלטה שהספרים אינם קבילים, כי לטענת הרשות ניכיתם מס מחשבוניות שהוצאו שלא כדין (סעיף 77ב). על החלטה כזו מערערים בתוך 60 יום. ההליך כולו מוסבר בדף עורך דין חשבוניות פיקטיביות.

• ביקשתם החזר מע"מ, והוא לא הגיע כי המנהל הורה לבדוק את הספרים.

• ספק לא קיבל מספר הקצאה לחשבונית של יותר מ-5,000 ₪ לפני מע"מ. בלי המספר לא תוכלו לנכות את המס שבה (חשבוניות ישראל).

• אתם לפני עסקה שהסיווג שלה במע"מ לא ברור, למשל שירות לתושב חוץ שאתם מתכוונים לדווח בשיעור אפס. התנאים מוסברים בדף מע"מ בשיעור אפס על שירותים לתושב חוץ.

• הענף שלכם נתקל בעמדה חדשה של רשות המסים, ויש טעם לפנות אליה יחד ולא כל עסק לבד.

זימון לחקירה באזהרה ביחידת החקירות של מע"מ הוא הליך פלילי, עם כללים אחרים. מה עושים לפני החקירה ובמהלכה מוסבר בדף ייצוג בחקירות מע"מ, ומתי אפשר לסיים תיק בתשלום כופר מוסבר בדף הליכי כופר וקנסות מנהליים.

רוב המחלוקות מול מע"מ הן אזרחיות, והן מתנהלות לפי פרק י"ב לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. שיעור המס עומד על 18% מ-1.1.2025, ולכן גם מחלוקת על סיווג של עסקה אחת יכולה להגיע לסכום גבוה.

שומה והשגה

• המנהל רשאי לשום את המס לפי מיטב שפיטתו כשלדעתו הדוח אינו מלא, אינו נכון או אינו נתמך בפנקסים (סעיף 77(א)). השומה נעשית בתוך 5 שנים מהגשת הדוח, ובמקרים של הרשעה או כופר בשל ידיעות כוזבות בתוך 10 שנים (סעיף 77(ב)).

• הודעת השומה חייבת לפרט את הנימוקים (סעיף 77(ג)). שומה בלי נימוקים ברורים מקשה עליכם להשיג, ולכן זה הדבר הראשון שאנחנו בודקים.

• השגה מגישים בכתב מנומק בתוך 30 יום מהמצאת הודעת השומה. המנהל רשאי להתיר מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים (סעיף 82(א)).

• מי שערך את השומה לא מחליט בהשגה עליה (סעיף 82(ה)). אם המנהל לא החליט בתוך שנה מיום הגשת ההשגה, רואים אותה כאילו התקבלה (סעיף 82(ד)).

ערעור לבית המשפט המחוזי

על החלטה בהשגה מערערים לבית המשפט המחוזי (סעיף 83(א)), והערעור נדון לפני שופט יחיד. כשהדוח לא נתמך בפנקסים שנוהלו כדין, חובת הראיה מוטלת על המערער (סעיף 83(ד)).

ניכוי תשומות

• מס תשומות מנכים בתוך 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית (סעיף 38(א)). המנהל רשאי להאריך את המועד, עד 5 שנים לכל היותר (סעיף 116(א)).

• מ-1.6.2026 אי אפשר לנכות מס תשומות מחשבונית של יותר מ-5,000 ₪ לפני מע"מ אם אין בה מספר הקצאה.

תיק מע"מ נבנה במקביל משתי זוויות, המשפטית והחשבונאית. כך נראית העבודה בתיק של שומה:

1. אתם שולחים את הודעת השומה, את ההתכתבות עם המפקח ואת הדוחות של התקופה. אנחנו מחשבים את המועד האחרון להשגה ובודקים אם השומה נעשתה בתוך התקופה שבחוק ואם היא מנומקת.

2. אנחנו קוראים את הספרים כמו שמפקח קורא אותם, ומפרידים בין מחלוקת משפטית, כמו סיווג עסקה או תחולת תקנה 15א על הוצאות לעובדים, לבין מחלוקת עובדתית שנפתרת במסמכים.

3. מגישים השגה מנומקת בתוך 30 הימים ומנהלים את הדיונים מול מי שמחליט בהשגה. החוק מאפשר לסיים את המחלוקת בהסכם, ואז השומה מתוקנת לפיו (סעיף 82(ב)).

4. אם ההחלטה בהשגה לא מקובלת עליכם, מגישים ערעור לבית המשפט המחוזי. כשיש לכך הצדקה, התיק ממשיך לבית המשפט העליון, כמו בתיק אמדוקס.

5. אחרי שהתיק נסגר, אנחנו מתאימים את אופן הדיווח. לפני עסקה דומה אפשר לבקש החלטת מיסוי, כדי שהשאלה לא תחזור בביקורת הבאה.

שלושה תיקים שהגיעו לפסק דין. בכולם המחלוקת הייתה אזרחית: מה מותר לנכות, ובאיזה שיעור מחייבים עסקה.

אמדוקס בבית המשפט העליון: ע"א 2180/21 (30.1.2023)

מנהל מע"מ נתניה לא התיר לאמדוקס לנכות מס תשומות על הוצאות השכירות, החשמל והמים של השטחים ששימשו כחדרי אוכל לעובדים, בטענה שהם חלק מ"ארוחה" לפי תקנה 15א לתקנות מע"מ. בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור החברה, והעליון דחה את ערעור המנהל: המקום שבו מוגשת הארוחה אינו חלק מהארוחה. עו"ד שלומי ואקנין ייצג את אמדוקס בשתי הערכאות. פסק הדין בעניין אמדוקס.

הגשמה: התקבל ערעור על שומה של כ-9 מיליון ש"ח, ע"מ 21657-11-19 (10.7.2022)

החברה סיפקה שירותי דיילות לחברות קוסמטיקה זרות שמוכרות בדיוטי פרי, ודיווחה עליהם בשיעור אפס. המנהל טען שהשירות ניתן גם לתושבי ישראל ולכן חייב במס מלא. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שחלה סיפת סעיף 30(א)(5) לחוק, כי תמורת השירות כלולה בערך הטובין המיובאים. הערעור התקבל בשומה שבמחלוקת בה כ-9 מיליון ₪ קרן מס, ומנהל מע"מ נדרש לערוך שומות מתוקנות. עו"ד שלומי ואקנין ייצג את החברה. הכתבה על תיק הגשמה.

מובילאיי: הטבות לעובדים, ע"מ 10835-01-22 (27.5.2025)

השאלה הייתה אילו הוצאות לרווחת עובדים מותרות בניכוי. בית המשפט המחוזי בירושלים התיר לנכות את המס על בניית חדר כושר, חדר מוזיקה ומתחם ספא במבנה החדש של החברה ועל שירותי רואי חשבון, ודחה את הערעור לגבי הסעות עובדים וייעוץ פנסיוני. עו"ד שלומי ואקנין ועו"ד אריאל אפשטין ייצגו את מובילאיי. פסק דין מובילאיי.

פסקי דין נוספים, בהם תיקי נדל"ן והתחדשות עירונית, מרוכזים בעמוד פסיקה ותקדימים.

את תיקי המע"מ מוביל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, מייסד המשרד, יחד עם צוות משרדו. הוא שימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ בהנהלת רשות המסים, ואחר כך היה 18 שנה שותף בכיר במשרד עורכי דין מוביל בתחום המיסוי, עד שהקים את המשרד ב-2024. כבא כוחם של איגודים במשק ניהל מול הרשות דיונים שהביאו להסדרים ענפיים. הוא מכהן כיו"ר משותף של ועדת מע"מ בלשכת עורכי הדין וחבר בוועדת מיסים עקיפים של לשכת רואי החשבון.

עוה"ד שלומי ואקנין ואריאל אפשטין ייצגו את מובילאיי ואת אאורה, בתיק על מע"מ במטלות ציבוריות של יזם נדל"ן.