סיווג טובין במכס: איך נקבע פרט המכס ואיך מבקשים מידע מוקדם

סיווג טובין במכס הוא שיוך המוצר לפרט מכס בצו תעריף המכס, והפרט קובע את שיעור המכס, את מס הקנייה ואת התוספת ביבוא. יבואן או יצרן מקומי יכול לבקש מאגף המכס, לפני שעסקת היבוא נקשרה, מידע מוקדם בסיווג (פרה רולינג, שבשוק קוראים לו לפעמים "החלטה מקדמית"). השירות ניתן בלי תשלום, התשובה נשלחת תוך 45 ימים מהשלמת המסמכים, והסיווג שנקבע בה תקף לשנה.

הסיווג נקבע לפי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין. הצו בנוי על השיטה ההרמונית של ארגון המכס העולמי ומחולק ל-22 חלקים ול-97 פרקים. בסופו יש תוספות שחלות רק בישראל, כמו כללי יבוא לעולים ולתושבים חוזרים ונתונים על הסכמי הסחר של ישראל.

פרט מכס הוא מספר בן 8 או 10 ספרות. שתי הספרות הראשונות הן הפרק, וארבע הראשונות הן הפרט לפי הסיווג הבינלאומי. רשות המסים מביאה כדוגמה שסק טרי, שמסווג בפרט 08.10.9030 בפרק 8. לכל פרט משויכים הנתונים האלה:

• שיעור המכס, שמשתנה לפי ארץ הייצור וארץ היבוא בגלל הסכמי הסחר.

• שיעור מס הקנייה.

• התוספת ביבוא.

• יחידת המידה, למשל קילוגרם או ליטר.

לכל חלק ופרק בצו יש הגדרות וכללים משלו, ולפעמים הם מוציאים מוצר מקבוצה שנראית מתאימה לו לפי השם. לכן בודקים את המוצר מול לשון הפרט ומול ההערות לפרק, והתיאור המסחרי שהספק נתן לו משמש רק נקודת התחלה.

לסיווג יש גם השלכות שאינן מס. ממנו נגזר אם המוצר צריך אישור של מכון התקנים או של משרד ממשלתי, כמו משרד הבריאות או משרד התקשורת. רשות המסים מבהירה שאת הדרישות האלה בודקים מול הרשות המוסמכת עצמה.

מי יכול לבקש ומתי

יבואן, יצרן מקומי, מלכ"ר או מוסד כספי, לפני היבוא או הייצור. הבקשה אפשרית רק כשמתקיימים כל התנאים האלה:

1. עסקת היבוא עוד לא נקשרה, והטובין לא יובאו בעבר.

2. אין מחלוקת עם המכס לגבי אותם טובין.

3. לא ניתן לגביהם מידע בעבר, או שהמידע שניתן כבר לא בתוקף.

מי שכבר מתווכח עם בית המכס על סיווג של מוצר מסוים לא יכול להשתמש במסלול הזה לגביו.

מה מגישים

ממלאים טופס מקוון באתר רשות המסים, ובכל בקשה פריט אחד בלבד. מצרפים מכתב מפורט שמתאר את המוצר, וקטלוג ופרוספקטים עם הנתונים הטכניים. המעריך מסווג לפי מה שנמסר לו, ולכן כדאי שהמכתב יפרט ממה המוצר עשוי, מה הוא עושה, איך משתמשים בו ואילו רכיבים יש בו, בלי להשאיר לו לנחש. בית המכס רשאי לבקש בנוסף דוגמה של המוצר, בדיקות מעבדה, אישורים של מכונים או של משרדי ממשלה ורישיונות יבוא.

מי בודק וכמה זמן זה לוקח

הבקשה עוברת לבית המכס שאחראי על הפרק הרלוונטי בתעריף. פרק 84 (מכונות ומכשירים מכניים) מטופל במכס אשדוד, ופרק 85 (מכונות וציוד חשמליים) בנתב"ג. מעריך מכס בוחן את הבקשה ועשוי לבקש מסמכים נוספים. התשובה נשלחת במייל תוך 45 ימים מהיום שבו התקבלו כל המסמכים שנדרשו.

מה מקבלים ועד מתי

מקבלים את פרט המכס בלבד. לפי דף המידע של רשות המסים על מידע מוקדם בסיווג, הסיווג תקף שנה מיום מתן המידע, בכפוף לשינויים בדין, ורק כלפי מי שביקש אותו ולגבי טובין זהים לאלה שתוארו בבקשה. שיעורי המס שחלים על הפרט וחוקיות היבוא נשארים באחריות היבואן. את התשובה אפשר לאתר גם אחר כך, בשאילתה המקוונת של רשות המסים לבקשות מידע מוקדם בסיווג.

בקשה למידע מוקדם שווה את הזמן כשהסיווג באמת פתוח לפרשנות, או כשטעות בו תעלה ביוקר. אלה המצבים שבהם זה קורה בדרך כלל:

• מוצר שמשלב כמה פונקציות או חומרים, למשל מכשיר מכני עם רכיב תקשורת אלחוטי, ויכול להתאים ליותר מפרק אחד.

• גרסה חדשה של מוצר או ספק חדש. המידע המוקדם חל רק על טובין זהים למה שתואר, ולכן שינוי במפרט מחייב בדיקה מחדש.

• סיווג שיקבע אם צריך אישור של רשות אחרת. בדיקה לפני ההזמנה מאפשרת להשיג את האישור לפני שהמכולה מגיעה לנמל.

• תשובה שקיבלתם לפני יותר משנה. אחרי שהתוקף פג, אפשר להגיש בקשה חדשה.

לדוגמה, יבואן שמביא מוצר בערך מכס של 100,000 ₪ ומסווג אותו בפרט פטור ממכס, בעוד שבית המכס מסווג אותו בפרט עם מכס של 12%, יידרש ל-12,000 ₪ מכס נוסף על אותו משלוח, עוד לפני מס קנייה ותוספת ביבוא, אם הם חלים. כשהמוצר מיובא שוב ושוב, ההפרש מצטבר בכל משלוח.

אם בית המכס סיווג אחרת

אם בית המכס קבע סיווג שאתם חולקים עליו, ממצים קודם את ההליך מולו ומקבלים מכתב מנומק מהמעריך הראשי. רק אחר כך אפשר להגיש ערעור מקוון להנהלת המכס, והמכתב הזה הוא מסמך חובה בערעור. יבואנים, סוכני מכס ועורכי דין שמייצגים יבואנים רשאים להגיש אותו, בלי תשלום. בעמוד על סיווג טובין והערכת מכס אנחנו מפרטים איך מתנהלים כשהמחלוקת כוללת גם את ערך הטובין.

בתחום מטפל במשרד עו"ד אודי אסא, שעבד בשנים 2011–2022 במחלקה המשפטית של אגף המכס ומע"מ בהנהלת רשות המסים.