ערך למכס בעסקה בין צדדים קשורים: תמלוגים ומחירי העברה

ערך למכס בעסקה בין צדדים קשורים נקבע לפי המחיר בחשבונית רק אם היבואן מראה שהיחסים בין הצדדים לא השפיעו עליו. כך קובע סעיף 132(ב)(4) לפקודת המכס. אם המכס סבור שהמחיר הושפע, הוא צריך להודיע על כך ליבואן ולשמוע את טענותיו, ואז לעבור לשיטת הערכה אחרת. בנוסף, תמלוגים ששולמו לבעל המותג נכנסים לערך כשתשלומם הוא תנאי למכירת הטובין, לפי סעיף 133(א)(3).

הפקודה מתחילה מ"ערך עסקה": המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין כשנמכרו לייצוא לישראל, בתוספת הסכומים שסעיף 133 מונה (סעיף 132(א)). השיטה הזאת חלה רק על טובין שיובאו לשימוש מסחרי (סעיף 133ט). כשהיא נפסלת, עוברים לשיטות הבאות לפי הסדר שבסעיף 130.

מי נחשב צד קשור לעניין המכס

סעיף 129 מגדיר "יחסים מיוחדים" ברשימה סגורה של מצבים. בין היתר: אדם שמחזיק 5% או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים, במישרין או בעקיפין; צד ששולט באחר; שני צדדים שנשלטים בידי צד שלישי; נושא משרה בעסק של הצד השני; וקרובי משפחה. שליטה פירושה עמדה חוקית או מעשית שמאפשרת להגביל או לכוון את פעילות האחר.

מפיץ בלעדי, סוכן בלעדי או זכיין בלעדי לא נחשבים צד קשור רק בגלל הבלעדיות. הם נכנסים להגדרה רק אם מתקיים לגביהם אחד המצבים שברשימה.

איך מוכיחים שהמחיר לא הושפע

הקשר בין הצדדים לבדו לא פוסל את המחיר. לפי סעיף 132(ב)(4)(ב), רואים את ערך העסקה כלא מושפע אם היבואן הוכיח שהוא קרוב ככל האפשר לאחד משלושה ערכי השוואה: ערך עסקה של טובין זהים או דומים שנמכרו לייצוא לישראל ליבואנים לא קשורים, ערך שנקבע לפי מחיר המכירה בישראל (סעיף 133ד), או ערך מחושב לפי עלות ייצור ורווח (סעיף 133ה).

תמלוגים ודמי רישיון

סעיף 133(א)(3) מוסיף לערך תמלוגים ודמי רישיון "המתייחסים לטובין", שהיבואן חייב לשלם במישרין או בעקיפין כתנאי למכירת הטובין. באותו סעיף נוספים גם עזרים שהיבואן סיפק ליצרן בחינם או בהנחה, כמו תבניות, רכיבים ועבודת עיצוב שנעשתה מחוץ לישראל (סעיף 133(א)(2)).

בית המשפט העליון פירש את התנאי בע"א 5885/13 מרוידקס נ' מדינת ישראל. היבואניות שם שילמו ליצרנים בחו"ל בעד בגדים ממותגים, ובנפרד שילמו תמלוגים לבעלי סימני המסחר, שלא היו הבעלים של היצרנים ולא שלטו בהם. המכס דרש מכס של 12% גם על התמלוגים. ערעור המכס נדחה ברובו. תמלוגים נכנסים לערך כשתשלומם הוא תנאי למכירת הטובין לייצוא לישראל, ותמלוגים שהם תנאי למכירה בישראל אחרי היבוא בלבד אינם נכנסים. כדי להכריע, בית המשפט בחן את לשון ההסכמים ואת התנהגות הצדדים בפועל.

בעסקה בין חברות קשורות, המסמכים שמכריעים את המחלוקת הם הסכם הרכישה, הסכם הרישיון ומדיניות התמחור של הקבוצה. סעיף 134 מסמיך את המנהל להתקין תקנות שמחייבות כל מי שקשור ביבוא למסור ידיעות, פנקסים ותעודות על קניית הטובין, ייבואם ומכירתם. משם התהליך נראה כך:

1. המכס מודיע שלדעתו היחסים השפיעו על המחיר. סעיף 132(ב)(4)(ג) מחייב אותו לתת לכם הזדמנות להשמיע טענות לפני שהוא פוסל את ערך העסקה.

2. אתם מציגים ערך השוואה מאחד משלושת המסלולים שבסעיף 132(ב)(4)(ב), עם מסמכים: חשבוניות ליבואנים לא קשורים, מחירוני מכירה בישראל, או נתוני עלות ורווח מהיצרן.

3. אם ערך העסקה נפסל, המכס עובר לשיטות שבסעיף 130 לפי הסדר: טובין זהים, טובין דומים, מחיר מכירה בישראל, ערך מחושב. לבקשתכם ובאישור גובה המכס אפשר להקדים את הערך המחושב.

4. המכס מוסר הודעה בכתב על הערך ועל השיטה שלפיה נקבע. לפי סעיף 133ח אתם רשאים לבקש גם את פירוט החישוב בכתב.

לדוגמה, חברה ישראלית מייבאת מחברת האם טובין ב-100,000 $, ומשלמת לחברת האם עוד 8% תמלוגים על המותג, שבלעדיהם חברת האם לא מוכרת לה את הסחורה. ערך העסקה יהיה 108,000 $ לפני הובלה וביטוח. אם שיעור המכס על הטובין הוא 12%, המכס יעלה מ-12,000 $ ל-12,960 $.

כשהדרישה מגיעה ברגע השחרור ואתם חולקים עליה, אפשר לשחרר את הסחורה ולהמשיך במחלוקת בתשלום "אגב מחאה". הסבר על הדרך הזאת ועל המועדים נמצא במאמר טובין מעוכבים במכס.

הבדיקה חשובה בעיקר כשמחיר הרכישה נקבע בתוך הקבוצה ולא במשא ומתן. אלה המצבים שעולים בבדיקות ערך:

• יש הסכם רישיון או זיכיון נפרד מהסכם הרכישה, והתמלוגים מחושבים כאחוז ממכירות המוצרים המיובאים. כאן צריך לבדוק אם התשלום הוא תנאי למכירה לייצוא, לפי מבחן מרוידקס.

• מחיר ההעברה נקבע לפי מחקר מחירי העברה שנעשה לצורכי מס הכנסה. המכס בוחן את המחיר לפי סעיף 132 ומשווה אותו לאחד מערכי ההשוואה שבו, ולכן מחקר שהתקבל במס הכנסה לא מבטיח שהמכס יקבל את הערך.

• חברת האם נותנת הנחה או זיכוי בסוף השנה. לפי סעיף 132(ה), הנחה שניתנה אחרי שהטובין שוחררו מפיקוח המכס לא מורידה את הערך. התאמה כלפי מעלה בסוף השנה מחייבת בדיקה אם צריך לעדכן את הערך שהוצהר.

• סיפקתם ליצרן תבניות, רכיבים או עיצוב בלי לשלם עליהם במחיר העסקה. הערך היחסי שלהם נכנס לערך לפי סעיף 133(א)(2).

מידע על ייצוג מול מעריכי המכס בבדיקות כאלה נמצא בעמוד סיווג טובין והערכת מכס.

בתחום מטפל במשרד עו"ד אודי אסא, שעבד בשנים 2011–2022 במחלקה המשפטית של אגף המכס ומע"מ בהנהלת רשות המסים.