סיווג טובין והערכת ערך במכס

סיווג טובין במכס הוא בחירת פרט המכס בצו תעריף המכס, והוא קובע את שיעור המכס ומס הקנייה ואת דרישות היבוא. הערכת הערך קובעת על איזה סכום מחשבים את המס. כשהמכס משנה אחד מהם אחרי השחרור, הוא שולח הודעת חיוב (גירעון). לפי נוהלי המכס מאפריל 2026, אפשר לערער עליה בבית המכס בתוך 30 יום מיום הודעת החיוב.

שלחו לנו את ההודעה ואת הצהרות היבוא, ונבדוק אילו מועדים כבר רצים.

בדרך כלל אחרי שהמכס כבר בדק משלוחים קודמים, ולפעמים לפני יבוא של מוצר חדש:

• קיבלתם הודעת חיוב על הצהרות יבוא משנים קודמות, אחרי שהמכס העביר את המוצר לפרט מכס עם שיעור גבוה יותר.

• המכס פסל את המחיר שבחשבון הספק וקבע את הערך בשיטה אחרת.

• הספק בחו"ל הוא חברה קשורה, והמכס בודק אם הקשר השפיע על המחיר.

• אתם משלמים לבעל המותג תמלוגים או דמי רישיון, והמכס דורש להוסיף אותם לערך.

• סיפקתם ליצרן בחו"ל תבניות, רכיבים או תוכניות עיצוב, והמכס טוען שערכם חסר בהצהרה.

• קיבלתם הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי בגלל פרט לא נכון בהצהרת היבוא.

• אתם עומדים לייבא מוצר חדש ורוצים לדעת מראש באיזה פרט הוא יסווג.

הסיווג נקבע לפי צו התעריף, והערך לפי סעיפים 129 עד 134א לפקודת המכס. אלה הכללים שעולים בדרך כלל במחלוקת:

הסיווג לפי צו התעריף

הסיווג נעשה לפי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017. התעריף שמופיע באתר רשות המסים הוא כלי עזר, והנוסח המחייב הוא הצו כפי שפורסם ברשומות. היטלי היצף והיטלי בטחה לא מופיעים בתעריף המקוון, והמידע עליהם נמצא במשרד הכלכלה. לעניין מס קנייה, כשאפשר לסווג טובין בכמה סוגים שחייבים במס, המנהל רשאי לחייב לפי השיעור הגבוה מביניהם (סעיף 14 לחוק מס קניה).

ערך העסקה ומה מוסיפים לו

סעיף 130 לפקודה קובע את סדר השיטות לקביעת הערך. השיטה הראשונה היא ערך העסקה, וסעיף 133 מפרט מה מוסיפים למחיר ששולם לספק, ורק את מה שמופיע בו:

• עמלות ודמי תיווך, למעט עמלת קנייה שמשלמים לסוכן של היבואן בחו"ל.

• עלות האריזה ועלות מכלים שנחשבים חלק מהטובין.

• ערך של חומרים, כלים, תבניות ועבודות הנדסה ועיצוב שנעשו מחוץ לישראל, כשהיבואן סיפק אותם ליצרן בחינם או בהנחה.

• תמלוגים ודמי רישיון הקשורים לטובין, שהיבואן חייב לשלם כתנאי למכירתם.

• הובלה, טעינה, פריקה וביטוח עד נמל היבוא.

ריבית לפי הסדר מימון בכתב, שמופיעה בנפרד מהמחיר, לא נכללת בערך, בתנאים שבסעיף 132(ד).

צדדים קשורים

בין צדדים בעלי "יחסים מיוחדים", למשל כשאדם מחזיק 5% או יותר מהמניות או מזכויות ההצבעה בשני הצדדים, ערך העסקה מתקבל רק אם היחסים לא השפיעו על המחיר. אם המנהל סבור שהשפיעו, עליו להודיע על כך ליבואן ולתת לו לטעון את טענותיו (סעיף 132(ב)(4)). בכל מקרה המנהל מוסר ליבואן הודעה בכתב על הערך שנקבע ועל השיטה, ולבקשת היבואן גם את פירוט החישוב (סעיף 133ח).

גירעון ועיצום כספי

מי שחייב במכס הוא בעל הטובין (סעיף 123א). על טובין שיובאו אפשר לדרוש חסר בתוך 5 שנים לפי חוק מסים עקיפים, ולפי נוהלי המכס דרישה על הצהרה ישנה יותר מחייבת אישור של מנהל רשות המסים. נוסף על ההפרש, יבואן שהגיש הצהרה עם פרט לא נכון צפוי לעיצום כספי של 10% מהפרש מסי היבוא או סכום מינימום שמתעדכן כל שנה, לפי הגבוה. העיצום לא יוטל אם היבואן הוכיח שמסר לסוכן המכס את כל המסמכים והפרטים (סעיף 223ב). על הכוונה להטיל עיצום אפשר לטעון בכתב בתוך 30 יום, ועל ההחלטה הסופית לערער לבית משפט השלום בתוך 30 יום (סעיפים 223ד ו-223טז).

התיק מתחיל בלוח זמנים, כי חלק מהמועדים רצים כבר מיום משלוח ההודעה:

1. אתם שולחים את הודעת החיוב, את הצהרות היבוא, את חשבונות הספק ואת הסכמי הרישיון או התמלוגים, אם יש. לשאלת סיווג צריך גם מפרט טכני של המוצר: קטלוג, תמונות והרכב.

2. אנחנו בודקים מועדים. לפי נוהלי המכס, אם החוב לא שולם 35 יום אחרי משלוח הודעת החיוב, המכס רשאי לעכב משלוחים חדשים שלכם לפי סעיף 4 לחוק מסים עקיפים. אחרי 55 יום צריך להפקיד ערבות בנקאית או לשלם את הסכום שבמחלוקת כדי לעכב גבייה.

3. ניתוח לגוף העניין. בסיווג משווים בין הפרטים האפשריים לפי לשון הצו וכללי הפרשנות שבו. בערך בודקים אילו תוספות של סעיף 133 באמת חלות, ואם יש צד קשור, אוספים נתונים על מחירים לקונים שאינם קשורים.

4. ערעור מנומק בבית המכס דרך מערכת שער עולמי. לפי הנוהל, בית המכס אמור לסיים את הטיפול בתוך 30 יום. כשהחסר לא נבע ממידע לא נכון שמסרתם, לא ידעתם עליו, ומכרתם את הטובין בתום לב במחיר שלא כלל אותו, אפשר לבקש גם ויתור על החסר לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. בקשה כזו נדונה בוועדת חוק מסים עקיפים.

5. אם הערעור נדחה, לפי הנוהל ניתנים עוד 30 יום לפנייה לבית המשפט. במשלוחים הבאים אפשר לשלם את הסכום השנוי במחלוקת אגב מחאה ולתבוע החזר בתוך 3 חודשים (סעיף 154 לפקודה).

בתיקי סיווג והערכה מטפל עו"ד אודי אסא, שמוביל את תחום המכס במשרד. בשנים 2011 עד 2022 עבד במחלקה המשפטית של אגף המכס ומע"מ בהנהלת רשות המסים, וכתב שם חוות דעת בתחום המיסוי העקיף.