מכס ארה"ב על יצוא מישראל: 12.5% לפי סעיף 301 מ-24.7.2026

מכס ארה"ב על יצוא מישראל עלה ב-24.7.2026. מאז, רוב הטובין שארץ המקור שלהם היא ישראל חייבים בכניסה לארה"ב במכס נוסף של 12.5% לפי סעיף 301 לחוק הסחר האמריקאי מ-1974, מעבר למכס הרגיל. המכס נגבה מהיבואן בארה"ב, אבל הוא משפיע ישירות על המחיר של היצואן הישראלי. ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לארה"ב לא פוטר ממנו. סחורה שחל עליה מכס לפי סעיף 232, למשל פלדה או חלקי רכב, ומוצרים שברשימת הפטורים, לא משלמים אותו.

• מועד תחילה: 24.7.2026, בשעה 00:01 לפי שעון החוף המזרחי בארה"ב.

• על מה: רוב הטובין שארץ המקור שלהם ישראל ונכנסים לצריכה בארה"ב.

• שיעור: 12.5%, בנוסף למכס הרגיל לפי ספר המכס האמריקאי.

• פטורים: סחורה הכפופה למכס לפי סעיף 232, ומספרי המכס שבנספח לצו הנשיאותי.

• בסיס: סעיף 301 לחוק הסחר האמריקאי, אחרי חקירה על היעדר איסור יבוא של סחורות שיוצרו בעבודת כפייה.

• מקור רשמי: הודעת USTR ב-Federal Register מ-28.7.2026.

המכס של 12.5% החליף מכס גורף של 10% לפי סעיף 122, שתוקפו פג ב-24.7.2026. לפי סקירת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, זה הסבב השלישי של מכסים כלליים על ישראל מאז אפריל 2025:

1. אפריל 2025: מכסים "הדדיים" לפי חוק החירום IEEPA. על ישראל חלו בפועל 10%, ומאוגוסט 2025 15%.

2. פברואר 2026: בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהמכסים ה"הדדיים" הוטלו שלא כדין.

3. 24.2.2026: מכס של 10% על כל המדינות לפי סעיף 122, מוגבל ל-150 יום.

4. 12.3.2026: נציג הסחר האמריקאי (USTR) פתח 60 חקירות לפי סעיף 301.

5. 5.6.2026: פורסמה הצעה למכס של 10% או 12.5%, לפי המדינה.

6. 24.7.2026: המכס נכנס לתוקף. משלוח שהועמס על אונייה ויצא לדרכו לפני המועד, ונכנס לצריכה לפני 28.7.2026, לא חויב.

ישראל נמצאת בקבוצת ה-12.5%, של מדינות שלפי קביעת ארה"ב אין בהן איסור על יבוא מוצרים מעבודת כפייה. מכס של 10% חל על מדינות שיש בהן איסור כזה אבל האכיפה לא מספקת, או שהתחייבו לקבוע אותו בהסכם סחר עם ארה"ב. משרד הכלכלה כתב שהוא פועל מול הממשל האמריקאי להורדת המכסים. לפי דיווחים, הוגשו נגד המכסים תביעות לבית המשפט האמריקאי לסחר בינלאומי, וההליך עדיין תלוי ועומד.

המכס חל לפי ארץ המקור של הטובין, ולא לפי זהות היצואן או המדינה שממנה נשלחו. מוצר שיוצר בישראל ונמכר דרך מפיץ באירופה עדיין "מוצר של ישראל" לעניין זה, ומוצר שיוצר במדינה אחרת ורק עבר דרך ישראל נבחן לפי כללי המקור האמריקאיים. בשאלות האלה עוסק תחום כללי מקור והסכמי סחר.

הסכם הסחר החופשי לא פוטר

ההודעה של USTR קובעת במפורש שטובין שזכאים להעדפת מכס לפי הסכמי הסחר של ארה"ב חייבים במכס הנוסף. תעודת מקור לפי ההסכם עם ישראל עדיין חוסכת את המכס הרגיל על המוצר, אבל לא את ה-12.5%.

מה פטור

סחורה הכפופה למכס לפי סעיף 232 משלמת את המכס הסקטוריאלי ולא את מכס 301. היום זה כולל, בין השאר, פלדה, אלומיניום, נחושת, רכבים וחלקי רכב, ותרופות מסוימות המוגנות בפטנט. רשימת מספרי המכס הפטורים נמצאת בנספח לצו הנשיאותי, החל מעמוד 16. בחלק מהפריטים הפטור תלוי בשימוש, בעיקר רכיבים לכלי טיס ולתרופות (עמודים 20–25 בנספח). מטוסים אזרחיים, מנועיהם וחלקיהם שעומדים בתנאי ספר המכס האמריקאי פטורים גם הם.

הבדיקה מתחילה במספר המכס האמריקאי של כל מוצר, כי הוא שקובע אם חל פטור:

1. בדקו את מספר המכס האמריקאי (HTS) של כל מוצר מול רשימת הפטורים בנספח לצו הנשיאותי.

2. בדקו אם המוצר כפוף לסעיף 232. אם כן, חל עליו השיעור הסקטוריאלי במקום מכס 301.

3. ודאו את ארץ המקור לפי הכללים האמריקאיים, במיוחד כשחלק מהייצור נעשה מחוץ לישראל.

4. בדקו בהסכם המכר מי נושא במכס. במכירה בתנאי DDP אתם היבואנים בארה"ב ומשלמים את המכס בעצמכם.

5. אם בהסכם יש מנגנון התאמת מחיר לשינויי מכס, בדקו איך הוא חל על ה-12.5%, ועל החזר המכסים ה"הדדיים" שהיבואן קיבל או יקבל.

6. עקבו אחרי שינוי בשיעור שחל על ישראל ואחרי ההכרעה בתביעות בבית המשפט האמריקאי לסחר בינלאומי.

ההצהרה בארה"ב מוגשת על ידי היבואן או עמיל המכס שלו. בצד הישראלי, תעודות המקור והסכמי הסחר, מטפל במשרד עו"ד אודי אסא, שעבד בשנים 2011–2022 במחלקה המשפטית של אגף המכס ומע"מ בהנהלת רשות המסים.