כללי מקור והסכמי סחר

מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי (FTA) עם מדינות וגושים כלכליים רבים (ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה, טורקיה ועוד). המשמעות התיאורטית היא פטור מלא ממכס על יבוא ממדינות אלו. אולם בפועל, יבואנים רבים משלמים מכס מלא שלא לצורך מחוסר ידיעה, או לחלופין – מצהירים על פטור באופן שגוי וחוטפים לאחר מכן דרישות גירעון עצומות. הטעות הנפוצה ביותר היא המחשבה ש"ארץ המשלוח" היא "ארץ המקור". העובדה שהסחורה הגיעה ממחסן בגרמניה, לא הופכת אותה לגרמנית אם היא יוצרה בסין. רשות המכס מבצעת הליכי "אימות מקור" קפדניים, וכישלון בהם גורר ביטול הפטור רטרואקטיבית וקנסות כבדים.

כדי ליהנות מהפטור, על הטובין לעמוד ב"כללי המקור" הספציפיים של כל הסכם. כללים אלו בוחנים היכן יוצר המוצר, או האם עבר "עיבוד מהותי" במדינת ההסכם. הדין דורש הצגת מסמכים ספציפיים ומדויקים בעת השחרור, כגון:

• תעודת מקור (כגון EUR1): מסמך רשמי החתום על ידי רשויות המכס בארץ היצוא.

• הצהרת חשבונית: הצהרה של היצואן בגוף החשבונית (בכפוף לתנאים ומגבלות סכום). הבנת הדקויות של "כללי הצבירה" (Accumulation) ומשלוח במישרין היא קריטית לשמירה על הפטור.

המשרד מסייע ליבואנים לתכנן את שרשרת האספקה כך שתעמוד בדרישות הסכמי הסחר, ולחסוך עד עשרות אחוזים בעלויות היבוא. במקרים של חקירות "אימות מקור" בינלאומיות, בהן המכס הישראלי פונה למכס הזר לבדיקת אמיתות התעודות, אנו מנהלים את ההליך המשפטי כדי למנוע את פסילת הפטור. כמו כן, אנו מטפלים בהחזרי מכס רטרואקטיביים ליבואנים ששילמו מכס מלא בטעות, על סמך מסמכי מקור שהושגו בדיעבד.