מיסוי ביטקוין בישראל: רווח הון או הכנסה עסקית

מיסוי ביטקוין בישראל תלוי בשאלה אם אתם משקיעים או מנהלים עסק. לפי חוזר מס הכנסה 05/2018 מ-17.1.2018, ביטקוין הוא "נכס" לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ורווח ממכירתו הוא רווח הון. יחיד משלם עליו עד 25% מהרווח הריאלי. כשהפעילות מגיעה לכדי עסק, הרווח הופך להכנסה רגילה שממוסה במדרגות סעיף 121, עד 47% לפני מס יסף. את הסיווג קובעים מבחנים שנקבעו בפסיקה, ואין מספר עסקאות שמכריע אותו.

רשות המסים קבעה בחוזר שביטקוין ומטבעות דומים לו אינם "מטבע" ואינם "מטבע חוץ". חוק בנק ישראל מגדיר מטבע חוץ כשטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ, וביטקוין אינו כזה. לכן הוא נכס, ומכירתו ממוסה לפי חלק ה' לפקודה, כמו מכירה של מניה או של כל רכוש אחר.

המס מחושב על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח שנשאר אחרי ניכוי עליית המדד מיום הקנייה ועד המכירה. לפי דברי ההסבר לטופס 1399, על רווח הון ריאלי שנצבר מ-1.1.2012 יחיד משלם עד 25%. הרווח מחושב בשקלים, גם כשהמטבע נקנה ונמכר בדולרים.

פסק הדין בעניין קופל

בית המשפט המחוזי מרכז אימץ את העמדה הזו בע"מ 11503-05-16 קופל נ' פקיד שומה רחובות, שניתן ב-19.5.2019. המערער קנה ביטקוין ב-2011 ומכר אותו ב-2013 ברווח של 8,278,645 ₪. הוא טען שהרווח הוא הפרשי שער, שפטורים ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה. השופט שמואל בורנשטין דחה את הערעור: ביטקוין אינו מטבע, ולכן עליית הערך שלו חייבת במס רווח הון.

מתי הרווח הופך להכנסה עסקית

סעיף 3.1.4 לחוזר קובע שמי שהכנסותיו ממטבעות וירטואליים "מגיעות לכדי עסק" ממוסה כהכנסה פירותית: יחיד לפי סעיף 121 וחברה לפי סעיף 126. החוזר לא מגדיר מהו עסק ומפנה למבחנים שבפסיקה. הכנסה מכרייה, כלומר מטבעות שהתקבלו תמורת כוח מחשוב, מסווגת לפי החוזר כהכנסה עסקית בכל מקרה.

מע"מ הולך אחרי אותו סיווג

לפי סעיף 3.2 לחוזר, משקיע שפעילותו אינה עסקית לא משלם מע"מ על מכירת ביטקוין. מי שפעילותו עסקית נרשם כ"מוסד כספי" וממוסה לפי סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף, במס רווח ובמס שכר ולא במע"מ על כל עסקה. כורה נרשם כעוסק רגיל.

הסיווג נקבע לפי מכלול הפעילות שלכם. את המבחנים להבחנה בין הון לפירות מנה בית המשפט העליון בע"א 9412/03 חזן נ' פקיד שומה נתניה, שניתן ב-2.2.2005. כך נקראים העיקריים שבהם כשמדובר בקריפטו:

• טיב הנכס: האם המטבע נקנה כהשקעה לטווח ארוך, או כסחורה שקונים ומוכרים כל הזמן.

• תדירות: ככל שהפעולות תכופות יותר והחזקה בכל מטבע קצרה יותר, הפעילות קרובה יותר לעסק.

• היקף: סכומים גדולים ביחס להכנסות האחרות שלכם מחזקים את הצד העסקי.

• מימון: מסחר מהון עצמי מצביע על השקעה. הלוואות ומינוף מצביעים על עסק.

• בקיאות: ידע מקצועי בתחום, שלכם או של יועץ שפועל בשבילכם, נוטה לצד העסקי.

• נסיבות: מבחן הגג, שבו נבחנת כל עובדה אחרת שיכולה להשפיע על התמונה.

המבחנים נשקלים יחד, ואף אחד מהם לא מכריע לבדו. בעניין חזן נקבע גם שפקיד השומה מוסמך לסווג עסקה כפירותית אף שמנהל מס שבח קבע אחרת. לכן גם אחרי שדיווחתם על רווח הון, פקיד השומה יכול לבחון את הסיווג בשומה.

דוגמה מספרית

לדוגמה: יחיד שהמשכורת שלו כבר מגיעה למדרגה העליונה מוכר ביטקוין ברווח ריאלי של 400,000 ₪. כרווח הון, המס הוא 100,000 ₪ לפי שיעור של 25%. אם הפעילות מסווגת כעסק, הרווח כולו נוסף להכנסה ממשכורת וממוסה ב-47%, כלומר 188,000 ₪, עוד לפני מס יסף וביטוח לאומי.

מה מבקשים לראות בביקורת

סעיף 3.3 לחוזר מורה למבקרים לבקש מסמכים שמתעדים את המסחר. ברשימה: מכתב שמסביר איך נקנו המטבעות ואיך נמכרו, דפי חשבון הבנק שדרכם עבר הכסף לקנייה ולמכירה, וצילומי מסך של העסקאות ושל משך ההחזקה. אותם מסמכים הם גם הבסיס לטענה שהפעילות היא השקעה, כי הם מראים כמה זמן הוחזק כל מטבע.

כדאי לבחון את הסיווג לפני שמגישים את הדוח השנתי. השאלה עולה בדרך כלל במצבים האלה:

• אתם מבצעים עשרות עסקאות בחודש, או מחזיקים מטבעות ימים ספורים.

• המסחר ממומן בהלוואה או נעשה במינוף בבורסת קריפטו.

• אתם עובדים בתחום, מפתחים כלי מסחר או מייעצים לאחרים על השקעות בקריפטו.

• קיבלתם ביטקוין כתשלום על מוצר או שירות. לפי סעיף 3.1.5 לחוזר זו עסקת חליפין, וההכנסה נרשמת לפי השווי ההוגן של המטבע בשקלים ביום העסקה.

• אתם כורים מטבעות, ואז ההכנסה עסקית לפי החוזר.

מי שמשקיע לטווח ארוך ומוכר מעט יכול לקרוא על החישוב עצמו, כולל מס היסף ודיווח בטופס 1399, בדף מיסוי רווחי קריפטו. הפסד ממכירה מטופל לפי סעיף 92, כמוסבר במאמר קיזוז הפסדי קריפטו מרווחי הון.

בסיווג פעילות קריפטו מטפל במשרד עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, שכיהן כעשור כמפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים.