מיסוי רווחי קריפטו

עבור משקיעי קריפטו רבים, "האקזיט" הוא רק תחילת הסיוט. הצלחתם לייצר רווחים נאים מביטקוין, איתריום או אלטקוינס, אך כשאתם מנסים לממש את הרווח ולהעביר אותו לחשבון הבנק בישראל – אתם נתקלים בחומה בצורה. הבנקים חוסמים העברות מחשש להלבנת הון, ורשות המסים דורשת את חלקה (ולעיתים רטרואקטיבית עם ריביות). חוסר היכולת להוכיח את "נתיב הכסף" (The Money Trail) או אי-דיווח על המרות בין מטבעות (Crypto-to-Crypto) עלולים להוביל להקפאת חשבונות, שומות מס מנופחות ואף לחקירות פליליות בגין העלמת הכנסות.

בישראל, מטבעות דיגיטליים מסווגים כ"נכס" ולא כמטבע. המשמעות היא שכל מכירה או המרה (גם מקריפטו לקריפטו) היא "אירוע מס" החייב בדיווח:

1. שיעור המס: משקיע פרטי ישלם לרוב מס רווח הון של 25%. סוחרים פעילים (Day Traders) עלולים להיות מסווגים כ"עסק" ולשלם מס שולי גבוה (עד 50%) פלוס מע"מ וביטוח לאומי.

2. הלבנת הון (AML): כדי שהבנק יקבל את הכסף, חובה לייצר "תיק נתיב הכסף" – דו"ח משפטי וחשבונאי המתחקה אחר מקור הכספים מהשקל הראשון ועד למימוש הסופי, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים לשלילת מעורבות פלילית.

המשרד שלנו מחזיק במומחיות ספציפית בטיפול בתיקי קריפטו מורכבים מול פקידי השומה ומחלקות הציות בבנקים. אנו מסייעים למשקיעים לבנות את התיק הנדרש לשחרור הכספים ("הלבנת הכסף" במובן החיובי – הכשרתו), מגישים דוחות שנתיים לתיקון מחדלים, ומנהלים הליכי גילוי מרצון למחזיקי ארנקים ישנים שלא דווחו מעולם. המטרה שלנו היא אחת: להפוך את המספרים הדיגיטליים בארנק הקר לכסף נזיל ושימושי בחשבון הבנק שלכם.