מע"מ על שירותים דיגיטליים מחו"ל: מה חל היום על עסקים ומה מוצע

בדרך כלל לא. נכון לאוקטובר 2026 לא נחקק בישראל הסדר שמחייב ספק זר של שירותים דיגיטליים לגבות מע"מ מצרכנים פרטיים, ו"חוק נטפליקס" נשאר הצעה. את המע"מ על שירותים דיגיטליים מחו"ל חייב היום הלקוח הישראלי. עסק שרוכש תוכנה בענן או פרסום ברשת מספק זר מוציא חשבונית עצמית ומדווח עליה לפי תקנה 6ד לתקנות מס ערך מוסף, בשיעור של 18% (מ-1.1.2025).

הוא מוציא חשבונית עצמית. תקנה 6ד קובעת שכאשר נעשתה עסקה בישראל והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, חובת תשלום המס חלה על הקונה, אלא אם יש בידו חשבונית בשל העסקה. עוסק מורשה מוציא חשבונית ערוכה על שמו, מדווח עליה בדוח התקופתי ומשלם את המס עם הדוח (תקנה 6ג(ד), שחלה בשינויים המחויבים).

באותו דוח העוסק מנכה את המס כמס תשומות, בתנאי שהשירות משמש לעסקאות החייבות במס (סעיף 41 לחוק). בעסק שמנכה תשומות במלואן התוצאה הכספית היא בדרך כלל אפס, אבל הדיווח עצמו חובה. גם מלכ"ר ומוסד כספי שמקבלים שירות מספק זר חייבים במע"מ בישראל.

בדין הקיים גם אדם פרטי שמקבל שירות מתושב חוץ חייב להלכה במע"מ. בפועל המס כמעט אינו נגבה מצרכנים פרטיים, ומכאן הניסיון להעביר את החובה לספק הזר.

מס תשומות מנכים רק מחשבונית מס שהוצאה כדין (סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף). ספק זר שאינו רשום כעוסק בישראל אינו מוציא חשבונית מס ישראלית, ולכן סכום שהוא גובה בשם מע"מ אינו ניתן לניכוי, והעסק עלול לשאת בו כעלות.

המצב שונה כשהספק הזר רשום כעוסק בישראל ומוציא חשבונית מס כדין. אז יש בידי הקונה חשבונית, והמס שבה ניתן לניכוי כרגיל. בחשבונית שסכומה לפני מע"מ עולה על 5,000 ₪ צריך להופיע מספר הקצאה (סעיף 38(א1)).

מה כדאי לבדוק:

1. שהחשבון אצל הספק רשום כחשבון עסקי, על שם העסק ועם מספר העוסק.

2. אם הספק חייב מע"מ בטעות, לבקש ממנו לבטל את החיוב ולהוציא חשבונית מתוקנת.

3. אם הספק טוען שהוא רשום בישראל, לבקש את מספר העוסק שלו ולוודא שהחשבונית עומדת בדרישות.

4. לרשום חשבונית עצמית לכל רכישה מספק שאינו רשום, גם כשהסכום קטן.

על ניכוי מס תשומות ועל תשומות שנשללו בשומה ראו ניכוי מס תשומות והחזרי מע"מ.

כשהוא מקיים עסקים בישראל לפי חוזר מס הכנסה 4/2016, "פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט" (11.4.2016). לפי החוזר, תאגיד זר שנותן שירותים באינטרנט ללקוחות בישראל ועומד באחד הקריטריונים שבו חייב להירשם כעוסק ולמנות נציג, לפי סעיפים 52 ו-60 לחוק מס ערך מוסף. אחד הקריטריונים הוא "נוכחות כלכלית משמעותית". מעידים עליה למשל מספר ניכר של עסקאות עם ישראלים ושירות מותאם לקהל הישראלי, כמו ממשק בעברית, חיוב בשקלים וסליקה מקומית.

החוזר חל על מכירות לעסקים ועל מכירות לצרכנים. אם ספק מסוים חייב להירשם נבחן לפי הקריטריונים שבחוזר, ולכן לפני שמשלמים לספק זר סכום שמוצג כמע"מ, בודקים אם הוא רשום כעוסק בישראל.

רשות המסים מנסה מאז 2016 להטיל את חובת המע"מ על הספק הזר. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2021–2022 הציע שספק זר שנותן שירות דיגיטלי לאדם פרטי תושב ישראל יירשם במרשם ייעודי וישלם מע"מ מהשקל הראשון. בעסקאות עם עוסקים, מלכ"רים ומוסדות כספיים הדין היה אמור להישאר כפי שהוא. ההצעה פוצלה מחוק ההסדרים, חזרה בטיוטות חוק ההסדרים לשנים 2023–2024 וירדה שוב מהפרק.

בסוף ספטמבר 2026 פרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר דוח ביניים על השפעת הבינה המלאכותית על הכנסות המדינה ממסים. אחד הכיוונים בו הוא גביית מע"מ על שירותים דיגיטליים שספקים זרים מספקים לצרכנים פרטיים, ולפי הדיווחים האוצר מבקש להחיל אותה כבר בשנה הבאה. לשם כך נדרשת חקיקה, ולפי N12 המסקנות צפויות להגיע לדיון בממשלה הבאה. לפי הנוסחים שפורסמו עד היום, ההצעה אינה משנה את מנגנון החשבונית העצמית בעסקאות בין עסקים.

בשאלות על מע"מ ברכישות מספקים זרים אפשר לפנות לתחום מס ערך מוסף במשרדנו. את התחום מוביל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, שכיהן קרוב לעשור כמפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים.