תקציר המאמר
בהחלטת מיסוי 1108/25 קבעה רשות המסים שכשתו קנייה פג בלי שמומש, החברה המשווקת צריכה להוציא חשבונית מס על מלוא הסכום, על שם רוכש התו. במאמר בכלכליסט ממאי 2025 טוענים עו"ד (רו"ח) שלומי ואקנין ועו"ד רן אילוז שבלי מימוש לא נמכר מוצר ולא ניתן שירות, ולכן אין עסקה שאפשר לחייב בה מע"מ.
קבלו ייעוץ משפטי ראשוני
השאירו פרטים ועו"ד מטעמנו יחזור אליכם עוד היום.
איך ההחלטה מתייחסת לחיי התו
חברת השיווק מנפיקה ומפיצה את התווים, ומרוויחה מעמלה שבתי העסק משלמים לה רק כשהתו ממומש. לפי הכותבים, בשלוש החלטות קודמות, מ-1988, 2011 ו-2014, הרשות לא חייבה במע"מ את מכירת התו גם כשפקע, והחבות נוצרה רק במימוש. ההחלטה החדשה מחלקת את חיי התו לשלושה שלבים:
מכירת התו: אין עסקה חייבת, כי תו קנייה הוא מסמך סחיר שהחוק מוציא מהגדרת "טובין". החברה מוציאה קבלה ולא חשבונית מס, והכותבים מסכימים.
מימוש התו: נוצרות שתי עסקאות. בית העסק מוכר את המוצר למחזיק התו, וחברת השיווק מוציאה לבית העסק חשבונית על העמלה.
פקיעת התו: לפי ההחלטה, הסכום שנשאר אצל החברה הוא תמורה לשירותי שיווק. זה החידוש שהכותבים מבקרים.
למה הכותבים חולקים על ההחלטה
לטענתם, אם מכירת התו אינה עסקה, היא לא יכולה להפוך לעסקה ביום שהתו פג, כשלא ניתן שום שירות. חשבונית על שם רוכש התו מתעדת עסקה שלא קרתה, בין צדדים שלא נתנו ולא קיבלו שירות שיווק. ההחלטה נשענת על תקנה 5 לתקנות מע"מ, שעוסקת בפיקדון שלא הוחזר, אבל לפי המאמר התקנה חלה רק כשהסכום התקבל במסגרת עסקה חייבת, ותו קנייה אינו פיקדון. עוד מציינים הכותבים שכשאפשר לממש תו באלפי בתי עסק, אי אפשר לדעת למי ניתן שירות השיווק.
הכותבים מדגישים שהסכום שנשאר בידי החברה חייב במס הכנסה כהכנסה לכל דבר. המחלוקת היא על מע"מ, שממסה צריכה ולא רווח.
