תקציר המאמר
בנייר עמדה 09/2026 קבעה רשות המסים שכל עסקת ניכיון שיקים היא עסקת מכר החייבת במע"מ מלא, ושהפטור בסעיף 31(5) לחוק מע"מ, על הלוואה מעוסק למוסד כספי, אינו חל עליה. במאמר בכלכליסט מספטמבר 2026 מסכימים עו"ד (רו"ח) שלומי ואקנין ועו"ד אדיר מורד שפרסום עמדה מראש הוא נוהג ראוי, אבל טוענים שהמסקנה רחבה מהנימוקים, ושצריך לסווג כל עסקה לפי השאלה מי נושא בסיכון.
קבלו ייעוץ משפטי ראשוני
השאירו פרטים ועו"ד מטעמנו יחזור אליכם עוד היום.
הטענות נגד הכלל הגורף
נייר העמדה נשען על סעיפים 19(ב) ו-9(ב) לחוק, שעוסקים במכירת מסמכים סחירים, ואינו בוחן את העסקה שבבסיס השיק. הגדרת "שירות" בסעיף 1 לחוק כוללת גם עסקת אשראי.
ברוב עסקאות הניכיון בשוק החוץ-בנקאי יש למממן זכות חזרה ללקוח, ערבויות ובטוחות, והתמחור הוא ריבית לתקופה. לפי הכותבים זו הלוואה, וגם לפי IFRS 9 הנכס נשאר בספרי מי שהעביר את השיק.
בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור, שעליו נשען הנייר, לא דן בסיווג לעניין מע"מ, והתיאור שם של ניכיון כולל את היעדר זכות החזרה.
חוק אשראי הוגן וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים רואים בניכיון אשראי, וסעיפים 65 ו-125ג לפקודת מס הכנסה רואים בדמי ניכיון ריבית.
כפל מס ומחיר האשראי
לפי המאמר, סעיף 31(5) נועד למנוע כפל מס: מוסד כספי משלם מס שכר ורווח ואינו מנכה מס תשומות, ולכן מע"מ על אשראי שניתן לו הופך לעלות סופית. בשוק החוץ-בנקאי האשראי עובר בשרשרת של גופים, המס מצטבר בכל חוליה, והתוצאה לפי הכותבים היא אשראי יקר יותר לעסקים קטנים ובינוניים.
המבחן שמציעים הכותבים
עסקה בלי זכות חזרה, ערבות או בטוחה היא ניכיון טהור, כלומר מכר, ויחולו עליה סעיפים 19(ב) ו-9(ב). עסקה עם זכות חזרה, ערבויות ותמחור בריבית היא אשראי, וכשהיא ניתנת למוסד כספי חל הפטור בסעיף 31(5). לדעת הכותבים, שינוי סיווג שנוגע לענף שלם היה צריך לעבור הערות ציבור ולחול רק מכאן ולהבא.
