תקציר
בעיצומו של משבר ביטחוני וכלכלי, פרסמה רשות המסים החלטת מיסוי (8933/25) המהווה מכה אנושה לענף תיירות המרפא בישראל. ההחלטה דורשת מספקי שירותים רפואיים להנפיק חשבוניות ישירות לתייר, ובכך מונעת מחברות התיירות – שהן הגורם המשלם והמארגן בפועל – לנכות את מס התשומות. מהלך זה סותר את הפרקטיקה העסקית, מייקר את השירותים באופן מלאכותי ועלול להוביל לקריסת חברות רבות בענף.
הניתוח המשפטי בכתבה תוקף את עמדת הרשות ומתבסס על מבחני "מקבל השירות" שנקבעו בפסיקה. הכותב מדגיש את התקדים המשפטי שהוביל משרדנו בפרשת "נווה גד" (בייצוגו של עו"ד שלומי ואקנין), שם נקבע כי יזם המשלם עבור צד שלישי (דיירים) זכאי לנכות מס תשומות כיוון שהוא הנהנה הדומיננטי מהשירות. רציונל זה חייב לחול גם על חברות תיירות המרפא, שכן הן המתקשרות מול בתי החולים והן הנושאות בסיכון הכלכלי.
הכתבה מציגה את האבסורד שבהחלטה, היוצרת עיוות מס, העשרת קופת המדינה שלא כדין, וכאוס אדמיניסטרטיבי בלתי אפשרי ליישום. המסקנה ברורה: ללא תיקון ההחלטה והתאמתה לפסיקות בתי המשפט (כדוגמת ההישגים המשפטיים של משרדנו), ענף חיוני המכניס מט"ח למדינה עומד בפני סכנת הכחדה ממשית.



