הוכחת מקור כספי קריפטו מול הבנק

מגישים לבנק תיק מקור כספים: מאיפה הגיע הכסף שבו קניתם את המטבעות, באילו ארנקים ובורסות הם עברו, ואיך דווח הרווח לרשות המסים. היום הבנק חייב לבדוק את מקור הכספים ואת נתיב המטבע כשההעברות מנותני שירותי קריפטו לחשבון עולות על 100 אלף ₪ בשנה (הוראת ניהול בנקאי תקין 411). מ-1.5.2027 היקף הבדיקה ייקבע לפי רמת הסיכון. אנחנו בונים את התיק ומלווים את הפנייה למחלקת הציות. שלחו לנו את מכתב הבנק ואת קובצי העסקאות.

• הבנק עיכב העברה מבורסת קריפטו וביקש מסמכים על מקור הכספים.

• הבנק סירב לקבל את הכספים, או הודיע שלא יפתח חשבון לצורך ההעברה.

• המטבעות עברו בעבר דרך מערבל, בורסה מבוזרת או עסקת P2P, ואתם צריכים להסביר את זה לבנק.

• רואה החשבון הכין אישור, והבנק השיב שהוא לא מספיק.

• המשטרה תפסה ארנק חומרה, טלפון או מחשב, או שהוזמנתם לחקירה בחשד להלבנת הון.

חובות הבנק קבועות בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001, ובהוראת ניהול בנקאי תקין 411 של בנק ישראל.

עד 30.4.2027

כשסך ההעברות מנותני שירותי קריפטו לחשבון עולה על 100 אלף ₪ בשנה, הבנק חייב לבדוק את מקור הכספים ואת נתיב המטבע. לכן העברות קטנות יכולות לעבור בלי בדיקה, וההעברה שחוצה את הרף מחייבת אותה.

מ-1.5.2027

באוקטובר 2026 פרסם בנק ישראל נוסח סופי לתיקון ההוראה. הרף של 100 אלף ₪ מתבטל, והבנק יקבע את היקף הבדיקה לפי רמת הסיכון של העסקה. בכספים שמגיעים מגופים מפוקחים הוא יוכל להסתפק בבדיקה מצומצמת, וכספים שעברו דרך מערבלים או ארנקים אנונימיים ייבדקו לעומק. בנק ישראל ציין שההקלות לא מבטיחות שכל הפקדה תאושר.

כשהבנק מסרב

אין דרך לחייב בנק מראש לקבל העברה. על סירוב לא מנומק מתלוננים קודם אצל נציב תלונות הציבור של הבנק, ואחר כך ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ובמקרים מתאימים פונים לבית המשפט. את המס על הרווח אפשר לשלם גם כשהבנק מסרב, בנוהל טופס 909, שמוסבר בעמוד מס על קריפטו וביטקוין.

צילום מסך של הארנק לא מספיק. תיק שמחלקת ציות יכולה לאשר כולל בדרך כלל:

• אסמכתאות לכסף הרגיל שהעברתם לבורסה בתחילת הדרך, כמו דפי בנק ואישורי העברה, ולמקור שלו: משכורת, מכירת נכס או ירושה.

• קובצי היסטוריית עסקאות מכל הבורסות, וכתובות הארנקים שבהם הוחזקו המטבעות.

• מיפוי של נתיב המטבע מהקנייה ועד המכירה. התנועות בבלוקצ'יין ציבוריות, ולכן אפשר להתאים כל העברה בין ארנקים לקובצי הבורסות.

• אישור של הבורסה על העברת תמורת המכירה לחשבון שלכם.

• דוחות המס שבהם דווח הרווח, ואישור על תשלום המס.

• הסבר בכתב לכל חריגה, כמו שימוש במערבל, עסקת P2P או בורסה שנסגרה.

המשטרה רשאית לתפוס חפצים, כולל ארנק חומרה ומדיה דיגיטלית, לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969, כשיש חשד לעבירה, גם לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. על תפוס אפשר לבקש מבית משפט השלום להורות על החזרתו (סעיף 34 לפקודה). בבקשה מציעים חלופות לתפיסה או מראים שמקור הכספים חוקי, ולכן תיק מקור הכספים משמש גם כאן.

גם עבירת מס יכולה להוביל לחשד להלבנת הון: עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה היא עבירת מקור, בין היתר כשההכנסה שלא דווחה עולה על 1,000,000 ₪ בשנה או 2,500,000 ₪ בארבע שנים. על ההליך הפלילי ראו איסור הלבנת הון, ועל חשבונות שהוקפאו ראו שחרור חשבונות בנק תפוסים.

1. אתם מביאים את מכתב הבנק, קובצי העסקאות, כתובות הארנקים ודפי הבנק מהתקופה שבה קניתם.

2. משחזרים את נתיב המטבע מהקנייה ועד המכירה, ומסמנים כל קטע שהבנק עשוי לשאול עליו.

3. בודקים שהרווח דווח לרשות המסים. אם לא, מסדירים את הדיווח קודם, כי הבנק ישאל גם על זה.

4. מגישים את התיק לקצין הציות של הבנק עם מכתב שמסביר את הממצאים, ומשיבים לשאלות המשך.

5. אם הבקשה נדחית בלי נימוק, מגישים תלונה בבנק ובבנק ישראל, ובוחנים פנייה לבית המשפט.

את התיקים מוביל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין יחד עם צוות משרדו. הוא היה קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים. הרקע החשבונאי שלו חשוב כאן, כי תיק מקור כספים הוא בעיקר התאמה בין מסמכים: דפי בנק, קובצי בורסות ודוחות מס.