גילוי מרצון בקריפטו: מה עושים עם רווחים שלא דווחו

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים הסתיים ב-31.8.2026, ו-203 מהבקשות שהוגשו בו עסקו בנכסים דיגיטליים, עם הון מוצהר של כ-482.5 מיליון ₪. מי שלא הגיש עד אז יכול עדיין להסדיר רווחי קריפטו שלא דווחו: משחזרים את העסקאות, מחשבים את המס לכל שנה, ומגישים דוחות מתקנים או מגיעים להסכם שומה. להסדרה כזו אין את ההתחייבות שנתן הנוהל להימנע מהליך פלילי, ולכן בודקים קודם את החשיפה.

לפי חוזר מס הכנסה 05/2018, מטבע וירטואלי הוא נכס. מכירה שלו, וגם החלפה שלו במטבע וירטואלי אחר, היא אירוע מס. ככלל הרווח מסווג כרווח הון, שיחיד משלם עליו 25% מהרווח הריאלי, ובהכנסות גבוהות נוסף מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודה. כשהפעילות מגיעה לכדי עסק, למשל כרייה או מסחר בהיקף ובתדירות של עסק, ההכנסה מסווגת כהכנסה מעסק וחייבת במס לפי המדרגות.

מי שקנה והחזיק, בלי למכור ובלי להחליף, עוד לא מכר נכס. הקושי מתחיל אצל מי שהחליף בין מטבעות במשך שנים ולא דיווח, כי כל החלפה היא אירוע נפרד שצריך לחשב. פירוט על שיעורי המס ועל הדיווח השוטף נמצא בעמוד מס על קריפטו וביטקוין.

שחזור מתחיל במסמכים. אוספים קובצי עסקאות מכל הבורסות שבהן פעלתם, כתובות ארנקים ותיעוד של העברות ביניהם, ומחשבים בשקלים את הרווח או ההפסד בכל אירוע מס, שנה אחר שנה.

הפסדים אפשר לקזז, בשני סייגים. הפסד הון מועבר מתקזז רק כנגד רווח הון בשנים שאחריו, ולא אחורה (סעיף 92 לפקודה). ולפי חוזר מס הכנסה 10/2025, קיזוז הפסד מועבר מותר רק אם הוגש דוח לשנה שבה נוצר ההפסד וגם לשנת הקיזוז, ודווח בהם על ההפסד. מי שהפסיד ב-2022 והרוויח אחר כך צריך לכן לדווח גם על שנת ההפסד, אפילו באיחור.

התוצאה היא חישוב לכל שנה. על בסיסו מחליטים אם להגיש דוחות מתקנים או לפנות לפקיד השומה להסכם שומה.

רשות המסים מפעילה נוהל הוראת שעה שמאפשר להעביר את המס על רווחי קריפטו מחשבון בחו"ל לחשבון של הרשות בבנק ישראל. לפי הודעת הרשות מאוגוסט 2026, הנוהל הוארך עד 31.12.2027. הוא חל על יחידים בלבד, ורק אם בנק ישראלי אחד לפחות סירב לקבל את הכספים. הפנייה נעשית לפקיד השומה בטופס 909, עם תצהיר ואסמכתאות על מקור הכסף ששימש לקנייה ועל נתיב המטבע.

זה לא גילוי מרצון. פרטי המבקש מועברים גם לחטיבת החקירות והמודיעין של הרשות, לרשות לאיסור הלבנת הון, למשטרה ולבנק ישראל. מס ששולם בנוהל לא מוחזר, גם אם מתברר אחר כך שהיו הפסדים או זיכויים שלא נכללו בשומה.

להפקדת היתרה בבנק יש עדכון: באוקטובר 2026 פרסם בנק ישראל תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 411, שייכנס לתוקף ב-1.5.2027. הבנקים לא יוכלו לסרב לכספים רק משום שמקורם בקריפטו, ורף הבדיקה האוטומטי של 100 אלף ₪ בשנה יבוטל לטובת בדיקה לפי רמת הסיכון. התיקון לא מבטיח אישור לכל הפקדה, וכספים שעברו דרך מערבלים או ארנקים אנונימיים ייבדקו לעומק. על הצד של איסור הלבנת הון ראו הוכחת מקור כספי קריפטו מול הבנק.

אי דיווח על רווחי קריפטו יכול להיות עבירה לפי סעיף 217 לפקודה. אם ההשמטה הייתה במזיד ובכוונה להתחמק ממס, זו עבירה לפי סעיף 220, שהעונש המרבי עליה שבע שנות מאסר וההתיישנות בה עשר שנים משנת המס.

המידע מגיע לרשות ממקורות רבים יותר מבעבר. ישראל התחייבה להצטרף ל-CARF, מודל ה-OECD לחילופי מידע על נכסים דיגיטליים, החל מ-2027. ב-6.10.2026 הודיעו המשטרה (להב 433) ורשות המסים על מעצר חשוד בהסתרת מסחר במטבעות דיגיטליים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

אם כבר נפתח הליך, ועדת הכופר ברשות המסים שוקלת בין היתר את סכום העבירה, את הסרת המחדל ואת הנסיבות האישיות. ראו הליכי כופר וקנסות מנהליים וייצוג בחקירות מס הכנסה.

1. פגישה חסויה עם עורך דין: מה היה, באילו שנים, באילו פלטפורמות ומה כבר דווח.

2. איסוף קובצי העסקאות והארנקים, ושחזור הרווח וההפסד בשקלים לכל שנה.

3. בדיקת הסיווג (הוני או עסקי) והקיזוזים האפשריים, כולל דוחות לשנות הפסד.

4. הגשת דוחות מתקנים או פנייה לפקיד השומה להסכם שומה.

5. תשלום המס דרך הבנק, או בנוהל טופס 909 אם הבנק סירב, והכנת תיק מסמכים להפקדת היתרה.

את התיקים מוביל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין יחד עם צוות משרדו. הוא היה קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים. הוא רואה חשבון מ-2000 ועורך דין מ-2008, ולכן בדיקת החשיפה ושחזור המס לכל שנה נעשים אצל אותו אדם, והשיחה איתו מוגנת בחיסיון עורך דין-לקוח.