תקציר הכתבה
גלובס דיווח במאי 2024 שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור א.צ.י מקרקעין, חברה בבעלות רו"ח צבי יוכמן ורעייתו, על שומת מע"מ של כ-1.48 מיליון ש"ח (קרן), וחייב את רשות המסים בהוצאות משפט של 95 אלף ש"ח. לפי הכתבה, הערעור הוגש באמצעות עורכי הדין שלומי ואקנין ואריאל אפשטין.
קבלו ייעוץ משפטי ראשוני
השאירו פרטים ועו"ד מטעמנו יחזור אליכם עוד היום.
על מה הייתה המחלוקת
ב-2015 ניגשו בני הזוג יוכמן והחברה יחד למכרז של רשות מקרקעי ישראל על מגרש של כ-1,191 מ"ר ברחוב שמשון בירושלים, וזכו בהצעה של כ-25.5 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ. לפי חוות דעת שמאי, החברה רכשה את המבנה לשימור וחלק מזכויות הבנייה המוקנות, לשימוש עסקי, והמשפחה רכשה חלק נוסף מהזכויות המוקנות ואת זכויות הבנייה הפוטנציאליות לפי תוכנית 10038, המקבילה הירושלמית לתמ"א 38, לשימוש פרטי. העלות חולקה ביחס של 80% לחברה ו-20% למשפחה, ורק החברה ניכתה מס תשומות.
המשפחה קיבלה אחר כך היתר ל-608 מ"ר נוספים מכוח תמ"א 38 ושילמה לבדה היטל השבחה של 182 אלף ש"ח. ב-2019 חתמו הצדדים על הסכם בנייה משותפת, שבו כל צד נושא ב-50% מהעלויות. בדצמבר 2020 הוציא מנהל מע"מ תל אביב לחברה שומה של כ-1.38 מיליון ש"ח, בטענה שהפער בין 80:20 ל-50:50 מעיד שהחברה מכרה למשפחה 30% מהזכויות. ההשגה נדחתה והסכום הוגדל ל-1.48 מיליון ש"ח.
מה קבעה השופטת
החברה טענה שהמשפחה רכשה את זכויות התמ"א במלואן כבר בקנייה מרמ"י, ושמימוש מאוחר שלהן אינו מכירה. מנהל מע"מ טען לתכנון מס שנועד להתחמק מתשלום. השופטת ירדנה סרוסי דחתה את כל טענות הרשות. לפי הכתבה, היא קבעה שזכויות הבנייה שנמכרו במכרז כללו גם את הזכויות הפוטנציאליות, ושהיחס 80:20 הוא חלוקה של עלות הרכישה לפי השווי באותו מועד ולא חלוקה של שטחים, כי זכות מותנית שווה פחות מזכות מוקנית.
השופטת הוסיפה אזהרה: הסכמים בין צדדים קשורים צריך לבחון בחשדנות, אבל על הרשות לעשות זאת בזמן אמת ולא לעקוף את ההתיישנות באמצעות עסקה מאוחרת.
