מע"מ אפס על שירות לתושב חוץ הכלול ביבוא שירותים: פסק דין אפלאוז

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע ב-7.9.2020 שבסיפת סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ יש חסר: החריג שמאפשר מע"מ אפס על שירות הכלול בערך טובין מיובאים יכול לחול, עקרונית, גם על שירות הכלול בשירות מיובא. אפלאוז לא הוכיחה שהלקוחות הישראלים שילמו מע"מ על השירותים שייבאו, ולכן הערעור נדחה והחברה חויבה בהוצאות 50,000 ₪. עו"ד שלומי ואקנין ייצג את החברה.

• ערכאה: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, סגן הנשיא השופט אחיקם סטולר.

• הליך: ע"מ 15803-02-18, פסק דין מ-7.9.2020.

• ב"כ המערערת: עו"ד שלומי ואקנין.

• תוצאה: הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות ובשכר טרחה של 50,000 ₪.

• פסק הדין המלא: באתר רשות המסים ב-gov.il.

אפלאוז, חברה ישראלית, נתנה שירותים לחברת האם הזרה, Applause App Quality Inc., ודיווחה על התקבולים כחייבים במע"מ בשיעור אפס. חברת האם מכרה שירותי בדיקות תוכנה גם ללקוחות בישראל, כך שמהשירותים של אפלאוז נהנו בפועל גם תושבי ישראל. מנהל מע"מ פתח תקווה חייב את התקבולים במס בשיעור מלא.

לטענת אפלאוז, השירות שלה כלול בערך השירותים שהלקוחות הישראלים ייבאו מחברת האם, והם חייבים במס על יבוא השירות. לכן, לפי ההיגיון של החריג שחל על טובין מיובאים, גם שירות כזה צריך ליהנות ממע"מ אפס, אחרת נוצר כפל מס.

נקודת המוצא: הסייג חל

אין מחלוקת שתושבי ישראל נהנו מהשירות בפועל. לכן אפלאוז אינה זכאית למע"מ אפס, אלא אם היא נכנסת לחריג שבסיפת הסעיף.

חסר בחוק ולא הסדר שלילי

בית המשפט קבע שהמחוקק לא התכוון שיבואן טובין ייהנה ממע"מ אפס ויבואן שירותים ישלם כפל מס. לכן הסיפא, שמדברת רק על ערך טובין לפי פקודת המכס, היא חסר שיש להשלים, ולא הסדר שלילי.

אבל צריך להוכיח שהמס שולם

החריג לא הוחל, כי אפלאוז לא עמדה בנטל להוכיח שהלקוחות הישראלים שילמו מע"מ על השירותים שייבאו. בית המשפט דחה גם את הטענות החלופיות: להכיר בחשבוניות שהוציאה לחברת האם כ"מסמך אחר" לניכוי תשומות אצל הלקוחות, ולאפשר לה להוציא לאחור חשבוניות ישירות ללקוחות הישראלים.

• חברה ישראלית שנותנת שירות לחברת אם זרה, כשהלקוחות הסופיים בישראל, צריכה לבדוק אם השירות ניתן בפועל גם לתושבי ישראל. אם כן, מע"מ אפס אינו מובטח.

• מי שנשען על החריג צריך ראיות לתשלום המס ביבוא השירות אצל הלקוחות הישראלים. בלי ראיות כאלה הטענה העקרונית לא מספיקה.

מבנה ההתקשרות חשוב גם הוא. אפלאוז עברה בדצמבר 2016 למודל של חשבוניות ישירות ללקוחות הישראלים, אבל בית המשפט לא אפשר להחיל את המודל החדש על תקופת השומה.

שני פסקי דין עוסקים בחריג הזה מזוויות שונות: אפלאוז בשירות הכלול ביבוא שירותים, ופסק דין הגשמה בשירות הכלול בערך טובין. בהגשמה נקבע שאין צורך להוכיח שהמס שולם בפועל. הכלל והחריגים בסעיף 30(א)(5) מוסברים בעמוד מע"מ בשיעור אפס על שירותים לתושב חוץ.

פסק דין של בית משפט מחוזי אינו מחייב ערכאות אחרות, אבל הוא מראה איך בית המשפט בוחן את הטענה. לבדיקה מראש ראו חוות דעת והחלטות מיסוי במע"מ. אחרי שומה ראו השגה על שומת מע"מ. על ייצוג בתיקי מע"מ בכלל ראו עורך דין מע"מ.