עבירת מקור בהלבנת הון: אילו עבירות מס נכללות ובאילו סכומים

עבירת מס היא עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון רק כשמתקיים אחד התנאים שבתוספת הראשונה לחוק. מאז 7.10.2016 נכללות שם עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, סעיף 117(ב) לחוק מע"מ וסעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין. במס הכנסה, למשל, ההכנסה שהועלמה צריכה לעלות על 2,500,000 ₪ בארבע שנים או על 1,000,000 ₪ בשנה אחת. כשתנאי כזה מתקיים, פעולה בכסף שמקורו בעבירה עלולה להיות עבירה נפרדת שעונשה עד 10 שנות מאסר, ולצדה חילוט רכוש.

החוק קובע רשימה סגורה של עבירות מקור, ועבירות מס נכנסות אליה רק בתנאים מפורטים. לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, מי שעושה פעולה ב"רכוש אסור" במטרה להסתיר או להסוות את מקורו צפוי לעד 10 שנות מאסר. רכוש אסור הוא רכוש שמקורו בעבירת מקור, ששימש לביצועה, שאיפשר אותה או שנעברה בו. סעיף 4 אוסר פעולה ברכוש אסור בשווי של יותר מ-150,000 ₪, ועונשו עד 7 שנות מאסר.

תיקון 14 לחוק התקבל בכנסת ב-29.3.2016 ונכנס לתוקף ב-7.10.2016. אחרי התיקון, עבירות המס מופיעות בתוספת הראשונה בארבעה פרטים. ברוב העבירות האחרות ברשימה, כמו שוחד או הימורים, אין תנאי סכום. בעבירות המס החוק מוסיף ספים ונסיבות.

מע"מ: פרטים 17 ו-17א

פרט 17 עוסק בחשבוניות פיקטיביות: הוצאת חשבונית מס או ניכוי מס תשומות בלי שנעשתה עסקה, כשהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות. פרט 17א מכסה את רוב העבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, אם התקיים אחד מאלה:

• המס שלגביו נעברה העבירה עולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים, או על 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.

• העבירה נעברה בתחכום, והמס עולה על 120,000 ₪.

• העבירה נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור.

• עבירת ההלבנה נעברה בידי מי שאינו החייב במס.

מס הכנסה: פרט 17ב

פרט 17ב חל על עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, כלומר התחמקות במזיד. כאן הסף נמדד בהכנסה שהועלמה ולא במס: יותר מ-2,500,000 ₪ בארבע שנים, או יותר מ-1,000,000 ₪ בשנה. בהעלמה שנעשתה בתחכום הסף יורד להכנסה של יותר מ-625,000 ₪. גם כאן מספיקה זיקה לארגון פשיעה, או הלבנה בידי אדם אחר שאינו החייב במס.

מיסוי מקרקעין: פרט 17ג

פרט 17ג חל על עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). התנאים: השמטה של שווי עסקה בסכום של יותר ממיליון וחצי ₪, או אי-דיווח על העסקה או דיווח כוזב על זהות הצדדים כששווי הנכס עולה על 100,000 ₪. נוספים עליהם תחכום, זיקה לארגון פשיעה והלבנה בידי מי שאינו החייב במס.

בפועל, השאלה הראשונה בתיק היא אם עבירת המס עצמה עומדת באחד הספים. בלי זה אין "רכוש אסור" שמקורו במס, ואין עבירת הלבנה שנשענת עליו. עבירות המס שבתוספת דורשות כוונה מיוחדת להתחמק מתשלום מס, ודברי ההסבר להצעת החוק מציינים שהעונש עליהן הוא חמש עד שבע שנות מאסר. עבירת ההלבנה מוסיפה על זה עד 10 שנים.

לדוגמה: בעל עסק לא דיווח על הכנסה של 400,000 ₪ בכל אחת משלוש שנים. סך ההכנסה שהועלמה הוא 1,200,000 ₪, פחות מ-2,500,000 ₪ בארבע שנים, ובשום שנה היא לא עלתה על 1,000,000 ₪. התנאי הכמותי לא מתקיים. אם ההכנסה הוסתרה דרך חברת קש בחו"ל, ייתכן שהתביעה תטען לתחכום. אז מספיקה הכנסה של יותר מ-625,000 ₪, וה-1,200,000 ₪ עוברים את הסף.

החוק לא מגדיר "תחכום". הנחיית פרקליט המדינה 2.23, שפורסמה בצמוד לתיקון, מונה בין היתר שימוש בתאגידים ובנאמנויות, אנשי קש, העברת רכוש בין מדינות ותנועות סיבוביות של כספים. זו הנחיה פנימית של התביעה. בשאלה אם היה תחכום בתיק מסוים מכריע בית המשפט.

לסיווג יש השלכה על הרכוש. לפי החוק, בנוסף לעונש, בית המשפט מורה על חילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה. החילוט נקבע לפי שווי, ולכן הוא יכול לחול גם על רכוש אחר של העבריין. לפי דוח מבקר המדינה מ-2024, אחרי התיקון החלה ב-2017 העברת מידע ישירה מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים, על בסיס דיווחי הבנקים ונותני השירותים הפיננסיים.

כדאי לבדוק את הסיווג ברגע שמופיע בתיק סכום גבוה, מבנה תאגידי או כסף שעבר דרך אנשים אחרים. אלה המצבים שבהם השאלה עולה בדרך כלל:

• זימון לחקירה באזהרה ברשות המסים, כשהחשד הוא העלמת הכנסות בהיקף שמתקרב לספים של פרט 17ב, או חשבוניות שהוצאו בלי עסקה.

• בנק שהקפיא חשבון או ביקש להסביר את מקור הכספים, אחרי העברות בין חברות קשורות או מחו"ל.

• בן משפחה, שותף או מנהל חשבונות שהכספים עברו דרכו. החלופה של "מי שאינו החייב במס" חלה בלי תנאי סכום.

• עסקת מקרקעין שבה דווח מחיר נמוך מהמחיר האמיתי, או שבה זהות הקונה האמיתי לא דווחה.

אם החשבון כבר הוקפא, הצעד הראשון הוא בדרך כלל שחרור חשבונות בנק תפוסים, במקביל לבדיקת החשד עצמו. ההגנה בתיק הלבנת הון שמקורו במס נבנית קודם כל על עבירת המקור: הסכומים, התקופות והשאלה אם היה תחכום. בעמוד ייצוג בעבירות איסור הלבנת הון מפורט איך המשרד מטפל בתיקים כאלה.

בתחום מטפל במשרד עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, שכיהן כעשור כמפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים.