חשבונות בנק ונכסים בחו"ל: דיווח והסדרה

תושב ישראל חייב במס על ההכנסות מחשבון בנק בחו"ל ומנכסים אחרים מחוץ לישראל, כמו ריבית, דיבידנד ושכר דירה, ומדווח עליהן בנספח ד' לדוח השנתי (טופס 1324). לפעמים גם הנכסים עצמם מחייבים בהגשת דוח, למשל כשהועברו לחו"ל 500,000 ₪ או יותר בתוך 12 חודשים. נוהל הגילוי מרצון הסתיים ב-31.8.2026, ולכן מי שלא דיווח בודק קודם את החשיפה, בישראל ולפעמים גם בארה"ב. שלחו לנו רשימה של החשבונות והשנים, ונבדוק מה צריך להסדיר.

הפניות מגיעות בדרך כלל באחד המצבים האלה:

• ירשתם מהורה חשבון או תיק השקעות בחו"ל, ואתם לא יודעים מה דווח עליו בעבר.

• אתם אזרחים אמריקאים שגרים בישראל, ולא הגשתם בשנים האחרונות דוח מס או FBAR בארה"ב.

• הבנק בישראל או בחו"ל שאל על תושבות המס שלכם או על אזרחות אמריקאית.

• פקיד השומה שאל על חשבון בחו"ל שלא הופיע בדוח השנתי.

• העברתם לחו"ל 500,000 ₪ או יותר בתוך שנה.

• יש לכם מניות בחברה שרשומה בחו"ל, ולא צירפתם לדוח את טופס 150.

ישראל ממסה את תושביה גם על הכנסות מחוץ לישראל (סעיף 2 לפקודת מס הכנסה). חובות הדיווח העיקריות:

• הכנסות מחו"ל, כמו ריבית, דיבידנד, רווח ממכירת ניירות ערך ושכר דירה, נרשמות בדוח השנתי ובנספח ד' (טופס 1324), יחד עם המס ששולם עליהן בחו"ל, כדי לקבל עליו זיכוי.

• מי שהעביר לחו"ל 500,000 ₪ או יותר בתוך 12 חודשים חייב בדוח שנתי לשנה שבה הועבר הסכום לראשונה ולשנה שאחריה (סעיף 131(א)(5ו)).

• נכסים בחו"ל שלכם, של בן או בת הזוג ושל ילדים מתחת לגיל 18 מחייבים בהגשת דוח כששוויים עובר סף שמתעדכן כל שנה (2,086,000 ₪ בדוח לשנת 2024).

• בעל שליטה בחברה זרה שנסחרת בבורסה, או בעל זכויות בחברה זרה שאינה נסחרת, מצרף לדוח את טופס 150.

• פקיד השומה רשאי לדרוש הצהרת הון (סעיף 135), והיא כוללת גם חשבונות, ניירות ערך ונדל"ן בחו"ל.

עולה או תושב חוזר ותיק שהפך לתושב מ-1.1.2026 מדווח על ההכנסות האלה גם כשהן פטורות ממס (תיקון 272). הפירוט בעמוד מיסוי עולים חדשים ותושבים חוזרים.

מהבנקים. לפי תקן ה-CRS ישראל מקבלת מאז 2019 מידע אוטומטי על חשבונות של תושבי ישראל בכ-100 מדינות, והבנקים בישראל חייבים בדיווח מקביל (סעיפים 135ב עד 135ז לפקודה). מול ארה"ב פועל הסכם FATCA מ-30.6.2014, ומערכת הדיווח של הבנקים לפיו נפתחה בספטמבר 2016. לכן חשבון שלא דווח לפני כמה שנים עשוי כבר להיות מוכר לרשות, וזה משנה את הערכת החשיפה.

אזרח אמריקאי שגר בישראל מדווח בשתי המדינות: בארה"ב כאזרח, ובישראל כתושב. אמנת המס מאפשרת לארה"ב להמשיך למסות את אזרחיה (סעיף 6(3) לאמנה), ומנגנון מניעת כפל המס שבסעיף 26 קובע לכל סוג הכנסה איזו מדינה מזכה את המס של השנייה. על החשבונות עצמם יש בארה"ב שני דיווחים: FBAR, כשהיתרה המצטברת בחשבונות הזרים עברה 10,000 דולר, וטופס 8938, שליחיד לא נשוי שגר מחוץ לארה"ב חל מ-200,000 דולר בסוף השנה או 300,000 דולר בכל מועד במהלכה.

מי שלא הגיש ולא פעל במזיד יכול להשתמש במסלול Streamlined Foreign Offshore Procedures של רשות המסים האמריקאית: דוחות ל-3 השנים האחרונות ו-FBAR ל-6 השנים האחרונות, תשלום המס והריבית והצהרה שההתנהלות לא הייתה במזיד. מי שעומד בתנאים אינו חייב בקנסות על אי הגשה ועל FBAR. את הדוחות האמריקאיים מכין מייצג בארה"ב, ואנחנו מטפלים בצד הישראלי ובודקים ששני הדיווחים מציגים את אותם חשבונות ואת אותן הכנסות.

בישראל אין מס ירושה: מס העיזבון בוטל ב-1981, והירושה עצמה אינה הכנסה. ובכל זאת יש לה השלכות מס:

• מיום הפטירה ההכנסות מהנכס, כמו ריבית, דיבידנד או שכר דירה, הן ההכנסות שלכם, ואתם מדווחים עליהן בישראל.

• כשתמכרו את הנכס, המחיר המקורי ויום הרכישה הם של המוריש (הגדרות "מחיר מקורי" ו"יום הרכישה" בסעיף 88 לפקודה, למוריש שנפטר אחרי 31.3.1981). כלומר, גם עליית הערך מתקופת המוריש נכללת ברווח ההון שלכם.

• מדינת המוריש עשויה לגבות מס עיזבון. בארה"ב, למשל, עיזבון של מי שלא היה אזרח או תושב אמריקאי חייב בדוח מס עיזבון (טופס 706-NA) כששווי נכסיו בארה"ב עולה על 60,000 דולר.

• יורש שהוא אזרח או תושב אמריקאי מדווח לרשות המסים האמריקאית על ירושה ממי שאינו אמריקאי בסכום של יותר מ-100,000 דולר (טופס 3520).

אפשר להסדיר, אבל בלי ההגנה שנתן הנוהל. נוהל הגילוי מרצון הסתיים ב-31.8.2026 ונכון ל-11.10.2026 לא פורסם נוהל חדש, ולכן דוחות מתקנים ותשלום המס אינם מלווים היום בהתחייבות להימנע מהליך פלילי. הדרכים והסיכונים מפורטים בעמוד גילוי מרצון והסדרת הון אחרי 31.8.2026.

לפני כן בודקים עוד שתי שאלות: אם ההכנסה בכלל הייתה חייבת במס בישראל, למשל בשנות הפטור של עולה, ואם על אותם חשבונות חלה חובת דיווח גם בארה"ב, כדי שההסדרה בשתי המדינות תהיה עקבית.

1. פגישה ראשונה בחיסיון עורך דין. מביאים תדפיסים שנתיים של החשבונות, דוחות מס מישראל ומחו"ל, ובירושה את צו הירושה או צו קיום הצוואה.

2. ממפים כל חשבון ונכס לפי שנים: יתרה, הכנסות, בעלים, ומה כבר דווח בישראל או בחו"ל.

3. מחשבים את המס לכל שנה, כולל זיכוי בשל מס זר והפרשי הצמדה וריבית.

4. בוחרים מסלול: דוחות מתקנים, הסכם שומה מול פקיד השומה, או ייצוג כשכבר נפתחה בדיקה. לאזרחים אמריקאים מתאמים את המועדים עם המייצג בארה"ב.

5. מכינים מסמך שמסביר את מקור הכספים, למקרה שהבנק בישראל ישאל.

בתחום מטפלים עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין וצוות משרדו. שלומי, מייסד המשרד, הוא רואה חשבון מ-2000 ועורך דין מ-2008, ושימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים. בתיק כזה הוא בודק גם את חישוב המס לכל שנה וגם את הטענות מול פקיד השומה.