ייעוץ ותכנון מס לחברות ויחידים

תכנון מס הוא בחירה מראש של מבנה העסק או העסקה כך שהמס יהיה נמוך יותר, בכלים שהחוק עצמו נותן. את הגבול קובע סעיף 86 לפקודת מס הכנסה: פקיד השומה רשאי להתעלם מעסקה מלאכותית או בדויה, או מעסקה שאחת ממטרותיה העיקריות היא הפחתת מס בלתי נאותה. לכן בודקים את התכנון לפני שהעסקה נחתמת, ומוודאים שיש לה טעם מסחרי של ממש. שלחו לנו תיאור קצר של העסקה או של מבנה העסק, ונקבע פגישה לבדיקת החלופות.

בדרך כלל לפני החלטה שקשה לשנות אחריה:

• אתם עוסקים מורשים, הרווח גדל, ואתם שוקלים להעביר את הפעילות לחברה בע"מ.

• יש לכם חברת מעטים שצברה רווחים, וצריך להחליט אם לחלק דיבידנד או לשלם את תוספת המס של 2% על רווחים שלא חולקו.

• אתם נותנים שירותים דרך חברה, ורואה החשבון העיר שסעיף 62א עלול לייחס את ההכנסה אליכם.

• אתם מתכננים מכירת חברה, כניסת משקיע, מיזוג או פיצול, ורוצים לדעת מה המס בכל מבנה אפשרי.

• רואה החשבון שאל אם עמדה מסוימת בדוח מחייבת דיווח מיוחד לרשות המסים.

• אתם שוקלים לבקש מרשות המסים החלטת מיסוי מראש לפני עסקה גדולה.

הפקודה מכירה בזכות לתכנן את המס, אבל מאפשרת לפקיד השומה להתעלם מעסקה מלאכותית ומחייבת לדווח על חלק מהתכנונים בדוח השנתי.

סעיף 86 ועניין רובינשטיין

לפי סעיף 86(א), כשפקיד השומה סבור שעסקה שמפחיתה את המס היא מלאכותית או בדויה, או שאחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, הוא רשאי להתעלם ממנה ולשום את הנישום בהתאם. על ההחלטה אפשר להשיג ולערער כמו על כל שומה (סעיף 86(ב)).

ההלכה המרכזית היא ע"א 3415/97 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' יואב רובינשטיין ושות' (בית המשפט העליון, 2003). חברה שצברה הפסדים בגידול דגי נוי שינתה את שמה ואת תחום עיסוקה לבנייה, וביקשה לקזז את ההפסדים הישנים מול הרווחים החדשים. בית המשפט קבע שזו עסקה מלאכותית ושלל את הקיזוז. הוא אימץ את מבחן הטעם המסחרי, כלומר האם לעסקה יש טעם כלכלי של ממש מלבד החיסכון במס, והדגיש שזה אינו מבחן יחיד ומכריע.

תכנון שחייבים לדווח עליו

• פעולה שמנויה בתקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז-2006, מפורטת בדוח השנתי לפי סעיף 131(ז), בטופס 1213.

• עמדה שסותרת עמדה שפרסמה רשות המסים, כשיתרון המס ממנה עולה על 5 מיליון ₪ בשנת מס אחת או על 10 מיליון ₪ בארבע שנות מס לכל היותר, היא עמדה חייבת בדיווח (סעיף 131ה).

• מי שקיבל חוות דעת מס בתנאים שבסעיף 131ד מדווח על עצם קבלתה, בלי למסור לרשות את חוות הדעת עצמה.

כשנקבע גירעון של יותר מ-500 אלף ₪ לשנה, והוא עולה על 50% מהמס, פקיד השומה רשאי להטיל קנס של 30% מהגירעון אם הוא נובע מפעולה חייבת בדיווח שלא דווחה, מפעולה בניגוד להחלטת מיסוי שניתנה לנישום בלי לדווח על כך, או מתכנון שנקבע בשומה סופית שהוא עסקה מלאכותית ולא דווח (סעיף 191(ג1)).

חברות מעטים אחרי תיקון 277

תיקון 277 לפקודה נחקק ב-31.12.2024 וחל מ-1.1.2025. הוא שינה את מיסוי חברות המעטים בשני מקומות. הראשון הוא סעיף 62א, שמכונה "חברת ארנק": במקרים שמפורטים בו, הכנסה של חברת מעטים שנובעת מפעילות אישית של בעל שליטה בה נחשבת להכנסתו, וממוסה אצלו במס השולי. התיקון הוסיף את סעיף 62א(א1): בחברת מעטים שהכנסתה מפעילות עתירת יגיעה אישית ושיעור הרווחיות שלה עולה על 25%, נשאר בחברה סכום ששווה ל-25% מההכנסה מהפעילות, בניכוי תשלומים לחברה קשורה, והיתר מיוחס לבעל המניות הפעיל. הסעיף אינו חל, בין היתר, כשההכנסה מהפעילות היא 30 מיליון ₪ או יותר לכל בעל שליטה. השני הוא תוספת מס שנתית של 2% על "הרווחים העודפים" של חברת מעטים שלא חילקה דיבידנד בשיעור שנקבע בחוק (סעיפים 81א-81ו).

עוסק מול חברה: שיעורי המס

• יחיד: מדרגת המס העליונה היא 47%. עם מס יסף של 3% על הכנסה חייבת מעל 721,560 ₪ בשנה, השיעור מגיע ל-50% (סעיף 121ב).

• חברה: מס חברות של 23%. כשהרווח מחולק כדיבידנד, בעל מניות מהותי משלם עליו עוד 30%. על כל 100 ₪ רווח זה 23 ₪ בחברה ועוד 23.10 ₪ על הדיבידנד, כלומר 46.10 ₪ לפני מס יסף.

• הכנסה ממקורות הוניים, כמו דיבידנד, חייבת מ-2025 בעוד 2% על החלק שעולה על אותה תקרה, כשההכנסה ההונית לבדה עוברת אותה. על החלק הזה המס הנוסף הכולל הוא 5%.

החלטת מיסוי מראש

כשאין ודאות לגבי היחס של רשות המסים לעסקה, אפשר לבקש ממנה החלטת מיסוי מראש (סעיף 158ב ואילך). מי שקיבל החלטת מיסוי ופעל בניגוד לה צריך לדווח על כך בדוח, אחרת הוא חשוף לקנס לפי סעיף 191(ג1). על חוות דעת והחלטות מיסוי בתחום מע"מ כתבנו בעמוד חוות דעת משפטיות ופרה-רולינג.

1. בפגישה הראשונה אתם מביאים את הדוחות הכספיים והדוחות השנתיים של השנתיים האחרונות, תרשים של מבנה ההחזקות, ואם יש, טיוטה של העסקה.

2. אנחנו מחשבים את המס בכמה חלופות, למשל עוסק מול חברה או מכירת מניות מול מכירת נכסים, כולל מס יסף ותוספת המס על רווחים שלא חולקו.

3. כל חלופה נבחנת מול סעיף 86: מה הטעם המסחרי שלה, איך הוא מתועד, והאם היא מחייבת דיווח בטופס 1213 או כעמדה חייבת בדיווח.

4. כשהשאלה פתוחה, אנחנו כותבים חוות דעת או מגישים לרשות המסים בקשה להחלטת מיסוי מראש.

5. בשלב הביצוע אנחנו מנסחים את ההסכמים ואת ההחלטות בחברה, ובודקים יחד עם רואה החשבון של העסק שהדיווח בדוח השנתי תואם את התכנון.

בתחום מטפלים עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין וצוות משרדו. שלומי, מייסד המשרד, הוא רואה חשבון מ-2000 ועורך דין מ-2008, ושימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים. בתכנון מס כפל ההסמכה הזה חשוב: אותו אדם בודק מה ייכתב בדוחות הכספיים, ואיך העסקה תיראה אם פקיד השומה יבחן אותה לפי סעיף 86.