גילוי מרצון והסדרת הון אחרי 31.8.2026

לא. נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים היה הוראת שעה שחלה עד 31.8.2026, והרשות הודיעה ב-7.9.2026 שהוא הסתיים. נכון ל-11.10.2026 לא פורסם נוהל חדש ולא הארכה.

הסדרת הון והכנסות שלא דווחו עדיין אפשרית: מגישים דוחות ומשלמים את המס, אבל בלי ההתחייבות שנתן הנוהל להימנע מהליך פלילי. לכן קודם בודקים את החשיפה בפגישה חסויה עם עורך דין, ורק אחר כך פונים לרשות. בתחום מטפל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין, שכיהן קרוב לעשור כמפקח ארצי בהנהלת רשות המסים.

פונים אלינו בדרך כלל באחד המצבים האלה:

• יש לכם חשבון בנק או תיק השקעות בחו"ל שלא דווח, משלכם או מירושה. מה חייבים לדווח עליו מוסבר בעמוד חשבונות בנק ונכסים בחו"ל.

• השכרתם דירה במשך כמה שנים ולא בדקתם אם ההכנסה חייבת במס.

• הבנק בישראל מבקש הסבר על מקור הכספים לפני שיקבל העברה מחו"ל.

• יש לכם רווחי קריפטו משנים קודמות שלא דווחו.

• הגשתם בקשה לגילוי מרצון לפני 31.8.2026, והיא עדיין בטיפול.

• הגיע מכתב מפקיד השומה או זימון לחקירה בעניין הכנסות שלא דווחו.

הנוהל פורסם באוגוסט 2025 באישור היועצת המשפטית לממשלה, וחל על מס הכנסה, מע"מ, מכס ומיסוי מקרקעין. מי שבקשתו אושרה שילם את המס במלואו, עם הפרשי הצמדה וריבית ולפעמים גם קנסות. בתמורה הרשות התחייבה שלא לנקוט נגדו הליך פלילי על מה שגילה. הנחה במס לא הייתה בו.

בנהלים של 2014 ו-2017 אפשר היה להתחיל בפנייה אנונימית. בנוהל האחרון הוגשו בקשות מזוהות בלבד. התנאים היו שהגילוי כן ומלא, שלא נפתחה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בן או בת הזוג או חברה בשליטתם, ושאין בידי הרשות מידע על מה שמגלים. הבקשות טופלו במסלול רגיל של הסכם שומה, במסלול ירוק של דוחות מתקנים, ובדיווח מקוצר בשיעור 10% לשכר דירה.

לפי הודעת רשות המסים הוגשו 823 בקשות על הון של כ-1.89 מיליארד ₪, כמחציתן באוגוסט 2026. שכר דירה הוביל במספר הבקשות (324), וחשבונות בנק בחו"ל הובילו בהיקף ההון: 197 בקשות על כ-623.1 מיליון ₪. הנהלים הקודמים, ב-2011–2012, 2014–2016 ו-2017–2019, טיפלו בכ-9,000 תיקים. אם יהיה נוהל נוסף, ובאילו תנאים, הרשות לא הודיעה.

יש כמה דרכים חוקיות, ואף אחת מהן לא מעניקה חסינות אוטומטית. הבחירה ביניהן תלויה בעיקר בשאלה אם הרשות כבר פנתה אליכם ובהיקף הסכומים.

• בדיקה אם הייתה בכלל חובת מס. חלק מההכנסות פטורות, למשל שכר דירה למגורים מתחת לתקרה ובתנאים שבחוק, ואז ייתכן שאין מה להסדיר.

• הגשת דוחות מתקנים, או דוחות לשנים שבהן לא הוגש דוח, ותשלום המס עם הפרשי הצמדה וריבית. בפקודת מס הכנסה אין הוראה שמגינה מפני הליך פלילי על דוח מתקן שמוגש מחוץ לנוהל, ולכן מכינים את הדוחות ואת ההסברים לפני ההגשה.

• פנייה לפקיד השומה והסכם שומה, כשמדובר בכמה שנים, בכמה מקורות הכנסה או במחלוקת על סיווג ההכנסה.

• אם כבר נפתחה בדיקה או חקירה: ייצוג בחקירה ובחינת בקשה לכופר, שבו ההליך הפלילי נפסק תמורת תשלום כספי. פירוט על שלב החקירה נמצא בעמוד ייצוג בחקירות מס הכנסה.

אם רשות המסים תפרסם נוהל גילוי מרצון חדש, נבדוק את התנאים שלו מול כל תיק פתוח אצלנו. כרגע אין לדעת אם יפורסם ומתי.

במישור האזרחי, פקיד השומה רשאי לבדוק דוח ולקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו תוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח (סעיף 145 לפקודת מס הכנסה). למי שלא הגיש דוח הוא קובע שומה לפי מיטב שפיטתו, והסעיף לא נוקב בתקופה. על גירעון של יותר מ-50% מהמס אפשר להטיל קנס גירעון של 15% (סעיף 191(ב)), ואם הגירעון נוצר במזיד, הקנס כפול.

דוח מתקן אינו זכות: פקיד השומה מחליט אם לקלוט אותו. בתיקון מהותי מועד הגשת הדוח משתנה למועד הבקשה, ותקופת ארבע השנים מתחילה מחדש (הוראת ביצוע מס הכנסה 3/2018). אין בפקודה הוראה שפוטרת מקנס גירעון מי שתיקן את הדוח ביוזמתו. תיקון לפני שנפתחה בדיקה יכול לתמוך בטענה שלא הייתה התרשלות, וזו השאלה שקובעת אם יוטל הקנס.

במישור הפלילי הפקודה מבחינה בין דרגות. אי הגשת דוח בלי סיבה מספקת היא עבירה לפי סעיף 216. דוח לא נכון ללא הצדק סביר הוא עבירה לפי סעיף 217, שהעונש המרבי עליה שנתיים מאסר. השמטת הכנסה במזיד ובכוונה להתחמק ממס היא עבירה לפי סעיף 220: עד שבע שנות מאסר, או קנס בתוספת פי שניים מההכנסה שהועלמה. בהכנסה מעסק יש גם עבירות לפי סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף.

כתב אישום לפי הפקודה אפשר להגיש תוך שש שנים משנת המס שבה נעברה העבירה, ובעבירה לפי סעיף 220 תוך עשר שנים (סעיף 225). עבירה לפי סעיף 220 על הכנסה של יותר מ-2.5 מיליון ₪ בארבע שנים, או יותר ממיליון ₪ בשנה אחת, היא גם עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

חלק מהמידע מגיע לרשות באופן אוטומטי. מאז 2019 ישראל מקבלת לפי תקן CRS מידע על חשבונות של תושבי ישראל בכ-100 מדינות. בנובמבר 2024 הודיעה ישראל על הצטרפות ל-CARF, מודל ה-OECD לחילופי מידע על נכסים דיגיטליים, החל מ-2027.

אחד מתנאי הנוהל שהסתיים היה שאין בידי הרשות מידע על המבקש. כלומר, גם כשהנוהל היה פתוח, מי שהמידע עליו כבר הגיע לרשות לא היה זכאי לו.

1. פגישה ראשונה בחיסיון עורך דין. כדאי להביא דוחות שהוגשו בעבר, תדפיסי חשבונות ומכתבים שהתקבלו מרשות המסים או מהבנק.

2. מיפוי של השנים, מקורות ההכנסה והסכומים, וחישוב המס לכל שנה כולל הפרשי הצמדה וריבית.

3. הערכת הסיכון: האם יש סימנים לבדיקה פתוחה, איך צפויה הרשות לסווג את ההתנהלות בעבר, והאם יש חשיפה גם במע"מ.

4. בחירת המסלול והגשה: דוחות מתקנים, הסכם שומה מול פקיד השומה, או ייצוג בחקירה ובקשת כופר.

5. סגירה: תשלום או הסדר תשלומים, ומסמכים שמסבירים לבנק את מקור הכספים.

בתחום מטפלים עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין וצוות משרדו. שלומי הוא רואה חשבון מ-2000 ועורך דין מ-2008, ושימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ בהנהלת רשות המסים.