מלכ"רים ומוסדות כספיים במע"מ: מס שכר ומס רווח

מלכ"ר לא גובה מע"מ על מה שהוא מוכר ולא מנכה מס תשומות. במקום זאת הוא משלם מס שכר בשיעור 7.5% מהשכר ששילם. מוסד כספי, כמו בנק או חברת ביטוח, משלם מס שכר ומס רווח בשיעור 18% (סעיף 4 לחוק מע"מ והצו שמכוחו). המחלוקות מתחילות כשמע"מ טוען שחלק מהפעילות של עמותה הוא עסקי, או כשהוא מרחיב את בסיס השכר.

על החלטה לשנות סיווג מערערים לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום. שלחו לנו את ההחלטה או את השומה, ונבדוק אותן.

בדרך כלל כשמע"מ בוחן מחדש את הסיווג או את בסיס המס. אלה המצבים הנפוצים:

• קיבלתם הודעה שהמנהל שוקל לרשום חלק מהפעילות של העמותה כעוסק לפי סעיף 58, למשל חנות, מזנון או השכרת אולם. לפני החלטה כזו הוא חייב לתת לכם הזדמנות לטעון (סעיף 62).

• המפקח מבקש להחיל את הסיווג החדש גם על שנים קודמות ולחייב במע"מ עסקאות שכבר נעשו.

• העמותה פועלת בשוק שבו פועלים גם עסקים, ומע"מ טוען שהיא מתחרה בהם.

• בביקורת מס שכר המפקח מוסיף לבסיס המס תשלומים שלא דיווחתם עליהם כשכר, כמו תשלומים לעובד בשבתון בחו"ל.

• החברה שלכם עוסקת בניכיון שיקים או במימון חוץ בנקאי, וצריך לבדוק אם היא עוסק או מוסד כספי ואיך חל עליה נייר העמדה 09/2026.

• מוסד כספי קיבל שומה על מס הרווח, למשל בשאלה מה נכלל ב"ריווח" לפי סעיף 1 לחוק.

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, מכיר בשלושה סוגים של חייבי מס: עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי (סעיף 1). לכל אחד מהם שיטת מס אחרת:

• עוסק גובה מע"מ בשיעור 18% על עסקאותיו ומנכה את מס התשומות ששילם לספקים.

• מלכ"ר הוא, בין היתר, המדינה, רשות מקומית וחבר בני אדם שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים. הוא משלם מס שכר בשיעור 7.5% מהשכר ששילם (סעיף 4(א)), ואינו מנכה מס תשומות.

• מוסד כספי הוא, בין היתר, בנק, מבטח וסוגים שקבע שר האוצר בצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977. הוא משלם מס שכר ומס רווח בשיעור 18% (סעיף 4(ב)), ומגיש דוחות נפרדים על השכר ועל הרווח (סעיף 67). בנק שאינו "בנק בעל היקף פעילות קטן" משלם בנוסף, מ-1.4.2026 עד 31.12.2027, תשלום מיוחד על הרווח לפי הוראת שעה.

מלכ"ר שמחזורו עולה על 20 מיליון ₪ ומוסד כספי שמחזורו עולה על 4 מיליון ₪ מגישים גם דוח מיוחד על חשבוניות המס שקיבלו מעוסקים (סעיף 70(ב)).

שינוי סיווג לפי סעיף 58

• המנהל רשאי, לבקשת חייב המס או ביוזמתו, לרשום אותו כסוג אחר, לכל פעילויותיו או רק לחלקן, אם מהותן קרובה יותר לסוג האחר (סעיף 58). כך עמותה יכולה להיות מלכ"ר בפעילות אחת ועוסק בפעילות אחרת.

• בית המשפט העליון קבע שהמנהל בוחן את מהות הפעילות עצמה, גם כשהמטרה הסופית של הגוף ציבורית. פעילות עסקית נשארת עסקית גם כשהרווח ממנה מממן את המטרה הציבורית.

• סיווג לפי סעיף 58 נכנס לתוקף 30 יום אחרי סוף החודש שבו נמסרה ההודעה, או במועד אחר שקבע המנהל (סעיף 63).

• על ההחלטה מערערים ישירות לבית המשפט המחוזי, בתוך 30 יום מהמצאת ההודעה. הגשת הערעור מעכבת את ביצוע ההחלטה, אלא אם בית המשפט החליט אחרת (סעיף 64).

תיק כזה נבנה בעיקר מנתונים על הפעילות בפועל. כך נראית העבודה:

1. אתם שולחים את ההודעה או את השומה, את התקנון, את הדוחות הכספיים ופירוט של ההכנסות לפי סוג פעילות.

2. אנחנו בוחנים כל פעילות לחוד: מי משלם, באיזה מחיר ביחס למחיר השוק, מי מבצע את העבודה (עובדים בשכר או מתנדבים), והאם אפשר להפריד אותה מהפעילות הציבורית.

3. אם המנהל עוד לא החליט, מגישים את הטיעון בשלב שבו הוא חייב לשמוע אתכם (סעיף 62). אם כבר החליט, בודקים ממתי הוא מבקש להחיל את הסיווג, ומחשבים את 30 הימים לערעור.

4. בתיק מס שכר עוברים על כל רכיב שהמפקח הוסיף לבסיס המס, מול ההגדרות בסעיף 4 ומול ניירות העמדה של רשות המסים.

5. מגישים השגה על השומה או ערעור על הסיווג. לפני שמתחילים פעילות חדשה אפשר לבקש החלטת מיסוי על הסיווג שלה.

פסק דין בשאלת שינוי הסיווג, ונייר העמדה החדש של רשות המסים על ניכיון שיקים.

שומרי אמונים: שינוי סיווג רק מכאן ולהבא, ע"מ 23407-08-18 (22.11.2023)

מנהל מע"מ ירושלים שינה את סיווג החברה ממלכ"ר לעוסק, וחייב אותה במס על עסקאות שקדמו להחלטה. בית המשפט המחוזי אישר את שינוי הסיווג לעוסק, אבל קבע שהוא חל מיום ההחלטה (11.7.2018) ולא מ-1.1.2013. החברה חויבה בהוצאות 20,000 ₪. לעניין ניכוי מס תשומות נקבע שהמנהל רשאי להאריך את מועד הניכוי לתקופה של עד חמש שנים לפני ההחלטה (סעיף 116(א)). עו"ד שלומי ואקנין ייצג את החברה. פסק הדין בעניין שומרי אמונים.

ניכיון שיקים: נייר עמדה 09/2026 בכלכליסט (17.9.2026)

ב-26.8.2026 פרסמה רשות המסים נייר עמדה שלפיו ניכיון שיקים הוא עסקת מכר החייבת במע"מ, והפטור בסעיף 31(5) לחוק, על הלוואה מעוסק למוסד כספי, אינו חל עליו. המס מחושב לפי סעיפים 19(ב) ו-9(ב), על ההפרש בין מחיר הרכישה של השיקים לסכום שנפרע. במאמר של המשרד בכלכליסט נטען שהעמדה מתעלמת ממבחן העברת הסיכון שנקבע בפסיקה. המאמר על ניכיון שיקים ומע"מ.

את התחום מוביל עו"ד ורו"ח שלומי ואקנין יחד עם צוות משרדו. הוא שימש קרוב לעשור מפקח ארצי במחלקה המקצועית של מע"מ בהנהלת רשות המסים. בתיק כזה בודקים גם את הדוחות הכספיים ואת דוחות השכר של הגוף.